1) יל"ע למה לא תיקן עזרא כן בהנוגע ליו"ט - דיש לכבס יום קודם עיו"ט, וכן שאר התקנות כמו אכילת שום וכיו"ב. ובפמ"ג או"ח רסי' שח במ"ז דכל הדברים הנלמדים מפסוק "ממצוא חפצך" וכו' נאמר גם על יו"ט ונכלל בזה גם 'וכבדתו' בכסות נקי'. וראה גם ביאור הלכה סי' תקכט. וברמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הל' טז שמצווה לכבד ולענג היו"ט כבשבת. ואולי פשוט הוא, דנלמד משבת.

2) והנה המחבר סי' רס"ב ס"ג כתב ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. והק' בס' 'תורת חיים' סק"ו שמוכח בגמ' דדרש גמור הוא מדברי קבלה, ובכלל כבוד שבת הוא, והו"ל במקצת כמו דין הדלקת נר בשבת שהוא משום כבוד ועונג שבת. וכ"ה בסמ"ג מ"ע ל' דמ"ע מדבריהם הוא, שנאמר "וכבדתו" שלא יהי' מלבושך וכו' וגם הדלקת הנר הוא משום כבוד שבת, ע"כ מהתורת חיים. ואולי מכח קושיות אלו שינה אדה"ז מלשון המחבר וכתב "חייב כל אדם להשתדל שיהיה לו בגדים נאים". ודו"ק.

3) הבאה"ט סי' רס"ב ס"ק ד הביא דהאריז"ל כתב דיש ללבוש ד' בגדי לבן לשבת, מלבוש עליון והתחתון ואיזור והחלוק, כנגד ד' אותיות הוי'. וראה בכף החיים סקכ"ד משעה"כ ופרע"ח. ויש שכתבו דאין הקפדה ללבוש לבנים דוקא, אלא שלא ילבש שחורים או אדמוני כולו. וראה בערוך השלחן ס"ג דוכבדתו פי' כסות יקרה ויפה ולאו דוקא לבן. וב'דברי תורה' (לבהמנח"א) מהדורא א' סי' ע"ט מאריך דהטעם דלא נהגו בימינו ללבוש לבנים (רק בעת הסעודה), הוא משום שבעת התפלה הולכים למעלה בטלית גדול שזהו בגד חשוב מלבן ע"כ סומכים ע"ז, ע"כ.

4) והאם זה דוקא בחמישי ולא קודם לכן - עי' בפוסקים סי' רמ"ב, וב'כף החיים' שם אות י"ט שמביא דנהגו לכבס ביום א' מימי השבוע חוץ מע"ש. ודלא כהרב יד אלי' שתפס דדוקא ביום ה' יכבס ולא קודם, ומ"מ אם אפשר יותר טוב לכבס ביום ה' או ביום ד', משום דמיום ד' ואילך הוא מכלל שבת הבאה. ע"ש גם עפ"י תורת הנסתר, כדי שיהא מכין לשבת בימים שמקבלין בהם הארת שבת, ע"ש.

וב'שמירת שבת כהלכתה' פרק מ"ב הערה י"ג מביא מהגרשז"א, דמסתבר דכשם שאם רואה מנה יפה מיחדה לשבת, כך לגבי כסות נקי'. דמותר לכבס אפי' ביום ראשון כדי שיהא מוכן ומזומן לשבת ע"ש. ובשלחן שלמה סי' רמב סעי' ג' חקר בתקנת עזרא אי הוי דווקא לכבס ביום ה' או עיקר התקנה שיהי' לו בגד נקי לכבוד שבת ונקט בעיקר כהצד השני.

5) לשון המחה"ש שם. וראה בשעה"צ סי' רמ"ב ס"ק ט"ז מפורש כדברים האלה, וכדלקמן. וראה פמ"ג.

6) וכמו שציינו כבר בהוצאה חדשה דטושו"ע הל' שבת.

7) לשון המאירי וה"ר יונתן שם.

8) והנה בגמ' פסחים קי"ב ע"ב - "מאן דמחוור לבושי' ולא נטר לי' תמניא יומי והדר לבוש לה בריין הנך כינים וקשין לדבר אחר" (=מי שמכבס מלבושיו ולא המתין שמונה ימים ואח"כ לבשם, נבראים כינים וקשה לדבר אחר). וברשב"ם (שם) פי' "ולבוש להו מקמי שמונה יומי דאכתי לא מטו שמונה יומי שכיבסן . . וקשין לדבר אחר צרעת", עכ"ל. ועי' פרש"י דאכתי לא מטי ה' יומי דאשלחינהו. ובס' שמירת גוף ונפש סי' ע"ג הער' ב' מביא מס' מלא הרועים דמפרש"י נראה דהוא ח' ימים משהפשיטן אבל אם כיבסן היום יכול ללובשן.

אבל בשו"ע אדה"ז הל' שמירת גו"כ הל' ט' פסק כהרשב"ם דכתב שם וז"ל הלובש חלוק מכובס שלא עברו עליו ח' ימים אחרי שנתכבס קשין לצרעת.

ובקצוה"ש סי' ע"ג הערה כ"ב העיר מהל' זו להמבואר אצלינו בענין תקנת עזרא שיכבס בגדים ביום ה' לכבוד שבת, הא מבואר דהלובש בגד קודם ח' ימים מזמן הכיבוס - לאדה"ז - קשין לצרעת. ובודאי תקנת עזרא לא הי' לשבת הבאה, אלא פשוט כדי ללבוש בשבת זו וע"ש ומתרץ דכ"ז בכביסה במים קרים בלבד אבל ברותחים או במים ואפר ובורית שמנקה היטב אין להקפיד.

ובס' שמירת גו"נ הנ"ל מביא מס' תו יהושע דבזמנינו לא שייך דין זה - ומביא שם שהיו מי שהקפידו ע"ז ע"ש.

9) וראה שם בהמשך שמיקל בתשעה באב שחל ביום חמישי שמותר לכבס במוצאי ת"ב, אבל רק לצורך שבת - ובמכונת כביסה אשר אין רגילים לכבס בה קצת, אפשר להוסיף גם כביסה שלא לצורך שבת.

10) וז"ל המשנ"ב רמ"ג סקט"ז - כדי שיהו לבנים בשבת אבל לא בע"ש כדי שיהיו פנויים להתעסק בצרכי שבת. ובשעה"צ שם אות ט"ז - כן הסכים הא"ר וכן במאמר מרדכי וש"א. דזהו עצם התקנה ודלא כמ"א דמשמע מיני' דעיקר התקנה הי' שלא לכבס בע"ש.

11) בקובץ 'זרע יעקב' (סקווער) גליון י"ז אלול תשס"א עמ' שמ"א מעיר הכותב בשו"ע אדה"ז הל' פסח בענין מצה עשירה שאדה"ז נטה מפסק המג"א שפסק דמצה עשירה מותר בשעה ה' ושעה ששית ואדה"ז פסק דאסור מסוף שעה רביעית, ותמה השואל מדוע נטה אדה"ז מפסק המג"א וז"ל ומי שרגיל בשו"ע (אדה"ז) רואה שהולך כסדר אחר פסקי המג"א וצ"ע לדעתו. עכ"ל.

ולכאו' אף שאדה"ז רגיל לפסוק כהמג"א כידוע וראה מ"ש בזה בס' שעה"כ, אך כמדומה יש מקומות רבים, וכמו בנדו"ד, שאדה"ז אינו פוסק כהמג"א - ואניח לקוראי הגליון להאיר ולהעיר בזה.