הי' מאד מעניין לקרוא בגליון העבר אשר הריי"ק שיחי' התעורר אחר הפסק ארוך (יותר משנה) לכתוב מאמר תגובה בענין שכח על הנסים בשמו"ע ובהמ"ז וכדי להציל יהודים ממכשיל בהנהגה בפועל.

והנה אחר שנתברר כבר כל הענין מכל צדדיו ראה סיכומם של הדברים בגליון תתקיט לא העלה בדבריו שום סברא חדשה בהענין מלבד איזה זיוף במקום זה, ודילוג במקום אחר ואבוא כאן בדברי לפרטם בפני הקוראים הנכבדים שיראו בעצמם הדברים כהווייתן.

ואלה דברי הזיוף: משיג לנו הריי"ק מדברי הכלבו שהבאנו שם וכותב שאין ראי' מדבריו שהרי לא הזכיר את האפשרות לומר עננו כשיגיע לאלקי נצור ג"כ, ומסיק הריי"ק דא"כ מובן דאין ראי' מזה שהכלבו לא הזכיר אפשרות זאת בנוגע לעל הנסים שאין להשלמו באלקי נצור עד כאן דברי הריי"ק.

ואלה דברי הכלבו כהווייתן:

לא אעתיק כל המשך דברי הכלבו מחמת האריכות היתירה בדברים שאינם נוגעים לנדו"ד, ויכול כ"א לעיין בעצמו ולהווכח בסי' יא בהל' תפלה בתחילה מביא מי שלא הזכיר על הניסים בחנוכה ופורים ועננו בתענית ציבור אינו חוזר, ובהמשך דבריו מביא דעות שונות מהראשונים בנוגע לשכח על הנסים אם הוא רק אינו חייב יכול לחזור אבל הרשות בידו או אינו רשאי לחזור, ואח"כ חוזר וכותב בנוגע לעננו "טעה בתפלת עננו אומרה ומסיים כי אתה שומע תפלה בלא חתימה, ור"ף ז"ל אומר כי קבל מרבינו יחיאל מפרי"ש שיכול לחתום בברכה כיון שנחתמו כבר סדר הברכות וכן נמי שהמתענין בשבת אומרים עננו באלקי נצור" ע"כ דברי הכלבו.

וז"ל הארוחת חיים (בהל' תפילה סי' קג') "טעה ולא הזכיר על הניסים בחנוכה ופורים אין מחזירין אותו וכו (היינו דלא הכיר עננו בתחילת דבריו כלל), טעה בתפילת עננו ולא אמר אותו אינו חוזר והריא"ף כתב שאם לא עקר רגליו אומר עננו וכו'" כמו שכתוב בכלבו.

הרי לנו, שאכן הזכיר הכלבו האפשרות לומר עננו באלקי נצור ולאידך בכל דבריו בנוגע לשכח על הנסים לא הזכיר מזה כלל והרוצה לדעת ביאור החילוק יעיין היטב בגליון תתקיז' ויונעם לו,

ואלה דברי ההדילוג: מביא לנו הריי"ק אשר היעב"ץ כתב לומר על הנסים לפני הרחמן הוא יזכנו1 ומה בנוגע לדעת היעב"ץ בנוגע לאמירת על הנסים באלקי נצור? לא הביא הריי"ק בדבריו כלום, ואלה דברי היעב"ץ כהווייתן: בנוגע לעננו כתב "ואם שכח ונזכר קודם שעקר רגליו אומרה בלי חתימה", ואילו בנוגע לעל הנסים לא הביא כלל אפשרות זאת, ואי ס"ל מזה הו"ל להביא נוסח ההזכרה באלקי נצור (ועי' בביאור יותר משנ"ת (בסי' אדה"ז) בגליון תתקיט'2) ואין זה פלא שכך נמצא בדברי הריי"ק דאין זה מקרה נקרית אלא ללמדנו על כלל דבריו בכל הענין שבשום אופן רוצה להעמיד דברי הראשונים והפוסקים על דיוקם3.

נוסף לכל זה המוכח מיניה וביה בדברי היעב"ץ דלא אזיל דוקא לשיטת הרמ"א שהרי כותב האומר יעלה ויבוא בר"ח (ושכח בבנה ירושלים) לפני הרחמן הוא יזכינו דלא כפסק ומנהג הרמ"א בסימן קפ"ח.

ומדי דברי בענינים המוזרים בדברי הריי"ק, מציין מה שמבליע בתוך דבריו שא"א להביא ראי' מהשמטת דין בקיצור שו"ע או דרך חיים, כיון שאינם רק קיצורים, ולא הבנתי סברא מוזרה זו דאדרבא דוקא היכן שמובא הדין באריכות, מילתא בטעמא, אולי יש מקום להשמיט איזה פרט בנוגע למעשה כיון שע"פ טעמי הדברים אפשר לדמות מלתא למילתא אבל בקיצור שבא לומר בקיצור הדינים השכיחים בנוגע למעשה בפועל א"א לדלק דין השכיח במעשה בפועל וכבר מתמחי האי גברא בכמה כללים שונים ומשונים בלימוד דברי הפסוקים וכבר הערתי קצת עליהם.

ובנוגע לכל שאר טענותיו ודיוקיו הנה באמת אין לי הסבלנות לענות על כל פרט ופרט בעיקר רק רציתי להעמיד דברי הכלבו והיעב"ץ על דיוקם ואשר הריי"ק אינו נרתע מלזייף כדי לעמוד על עמדו ואין להאריך יותר.