מונטרעאל, קנדה
בגליון תתעו (עמ' 68) שוב נדרשו לדברי רבנו בסי' לב ס"ה: "ותקון מועיל אף בתפילין ומזוזות אף בנגיעות אות באות בענין שנפסלו לד"ה כמו שיתבאר". ע"כ.
וכתבו ע"ז בארוכה הרב טיפענברון שי' והת' י. י. שי' רייבין, ותוכן דבריהם שווה, שכיון שמצאנו במקור המ"א בשו"ת רד"ך אשר הוא מתיר נגיעת אות באות בלא גרירה רק באם נדבקה האות בסוף הכתיבה, א"כ זהו מה שכתב רבנו "בענין שנפסלו לדברי הכל", וכוונתו לומר שאף לרד"ך המכשיר בלא גרירה, סוכ"ס הרי בנדבק האות קודם סיום הכתיבה אזי פסול בלא גרירה, אמנם כשר בגרירה ואין בזה משום שלא כסדרן.
ולא הבנתי דבריהם:
א. מה רצה רבינו לבאר בדבריו: "בענין שנפסלו לד"ה", האם בא לשלול דבר מסוים או שמא בא לכלול ולהוסיף. והרי לדבריהם לא בא לא לזה ולא לזה, אלא בא לומר שתיקון מועיל במקום שפסול וצריך לתקן, והרי הוא פשוט שבאם אומרים שתיקון מועיל הרי"ז במקום שצריך לתקן, ולא במקום שאין צריך לתקן.
ב. האם הם שמים לב שרבינו, לפי פירושם, נותן בדבריו מקום לטעות שתיקון יועיל אף במקום שלא תשאר צורת אות, שהרי כתב: "ותקון מועיל . . בענין שנפסלו לדברי הכל", ולא פירש יותר.
ג. האם הם חושבים שרבינו כתב את שלחנו ע"ד תוס' ושאר ספרי גדולי ישראל, אשר לפעמים לצורך בירור פירוש מילולי נצרך אתה לעיין במהרש"א. ולדבריהם נצרך אתה לספר רד"ך בכדי להבין את דברי רבינו: "בסופה", ו"בענין שנפסלו לדברי הכל".
ד. האם מצאו הם בשאר מפרשי המ"א, כמחצית השקל ופמ"ג, שהזכירו במ"א שכוונתו למה שהביאו ממקור הדברים ברד"ך.
סוף דבר, כתינוק הקורא בספר, שאינו יודע לפלפל, ולענ"ד כך צריך לקרוא את שלחנו של רבינו, הרי דברי רבינו ברורים: ותקון מועיל אף בתפלין ומזוזות אף בנגיעות אות באות, אבל זאת רק בענין שנפסלו לדעת המחמירים, כלומר שתשאר צורת אות, אבל באם נפסלו אף לדעת המקילים, כלומר שלא תשאר צורת אות, אזי אין התקון מועיל, כיון שהרי"ז שלא כסדרן.
Download PDF