בגליון הנ"ל עמ' 98 נדפסה הערה (בטעות נדפסה אחרי הדפסת הערתי, בכותרת "הנ"ל"; אבל לא נכתבה על ידי*) בענין "תיקון ליל שבועות", שבשו"ע סי' תצד פסק ש"עיקר העסק יהי' בתורה שבע"פ", ואשר מנהגינו למקרי תנ"ך וכו'.

ובאמת מצינו בזה חילוק כעין זה בין פסק שוע"ר לבין פסק הסידור גם גבי "תיקון חצות", שבשו"ע (סי' א מהדו"ק ס"ח ומהדו"ב ס"ב) כותב "לעסוק בתורה שבע"פ". ואילו בסידור (סדר תיקון חצות) כותב "קודם חצות ילמוד פרק אחד משניות כו' אחר חצות ילמוד בזוהר".

כבר העיר הר"ל שי' ביסטריצקי ב"לקט ציונים והערות" שהוא מטעם שאין לעסוק בתושב"כ בלילה. והיינו מ"ש בשו"ע, אבל מ"ש בסידור שילמוד משניות דוקא הוא מטעם אחר כמובן, ובפרט מ"ש שאחר חצות ילמוד זוהר וכו', שמבואר הטעם והמקור לזה בלקו"ש חל"ד עמ' 45.

ובאשר למנהגינו בכל האמור לעיל, עי' ס' המנהגים עמ' 20:

ידוע אשר בלילה - החל מצאת הכוכבים עד אחרי חצות לילה, אין אומרים תהלים כו' לבד מר"ה עשי"ת ויוהכ"פ והו"ר (והו"ר - גופא - לאחרי חצות).

רואים מכך שאינו מחלק בין בין יו"ט לחול - רק בין ר"ה וכו' לשאר השנה, ורואים שמחלק בזה בין קודם חצות לאחרי חצות, ומ"מ אומרים פסוקי תנ"ך בליל חה"ש גם קודם חצות.