כתב אדה"ז בסידורו: סדר לבישת טלית גדול, "בשעה שבודק הציצית של טלית גדול קודם ברכתו יאמר זה: ברכי נפשי וכו'".

ולכאו' יש לדקדק בכפל הלשון "קודם ברכתו", הרי כבר כתב דהוא בשעה שבודק הציצית, וא"כ פשוט הוא דקאתי' קודם ברכתו, וכמש"כ אדה"ז בקטע שלפנ"ז שהבדיקה היא לפני הברכה, וא"כ מה מוסיף בזה שוב "קודם ברכתו (יאמר זה)".

ולכאו' י"ל דבא להשמיענו דאפי' אם לובשו בלי בדיקת הציצית (וכגון כשכבר הניחו פ"א באותו יום, וכדו') מ"מ יאמר 'ברכי נפשי' קודם ברכתו, דאין אמירתו שייך למעשה הבדיקה דוקא, אלא כהכנה לעטיפתו הוא, וזהו דקא מוסיף ד"קודם ברכתו" יאמר זה.

ובאמת בסידור עם דא"ח איתא: "בשעת בדיקת הציצית יאמר זה", הרי שאכן הושמטו המילים "קודם ברכתו", וכ"ה בסידור 'תורה אור' ובלשון הסידור שבסוף שו"ע אדה"ז ח"א. וא"כ יש לברר במש"כ בסידור שלפנינו ('תהילת ה') אם הוא אכן לשון אדה"ז, או שניתוסף לאח"ז ע"י המדפיסים וכיו"ב.

ועכ"פ לפי"ז אפשר שרק בשעת בדיקת הציצית יאמר "ברכי נפשי", אבל כשמתעטף בלי בדיקת הציצית (כנ"ל) יל"ע האם גם אז המנהג לומר 'ברכי נפשי'.

ובאמת דמצינו חילוקי מנהגים בזמן אמירת 'ברכי נפשי', דבסידור 'קול יעקב' (לר' יעקב קאפיל) הובא לאמרו לאחר הברכה ולאחר העטיפה, הרי שאינו שייך להבדיקה כלל, ובכל אופן שמתעטף אומר ברכי נפשי. אך בקיצור של"ה, וכן בסידור יעב"ץ כתבו כמנהגינו לאמרו בשעת הבדיקה, (וכ"כ במ"ח דף נג אות ה, ובס' שערי תפלה עמ' ט בשם כמה אחרונים, ועי' בלקוטי מהרי"ח עמ' כז).

וראה בפסקי דינים להצ"צ עמ' סט [תז] בטעם אמירת פסוקים אלו, ע"פ מש"כ רבינו בחיי פ' תצא עה"פ 'גדילים תעשה לך', שהוא רמז למש"כ 'ה' אלו-ה גדלת מאוד', וכן 'הוד והדר לבשת' ע"ד שארז"ל ש'נתעטף הקב"ה בטלית לבנה וכו' עיי"ש, (וכטעם הצ"צ כתב גם בלקוטי מהרי"ח שם), ומשמע שאין אמירתו שייכת לבדיקת הציצית דוקא אלא לעיקר עטיפתו, וא"כ לכאו' יש לאמרו בכל פעם שמתעטף בטלית, ועצ"ע.