בשו"ת דברי יציב להאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג (או"ח ח"א סי' פג), הביא דברי אדה"ז בשו"ע או"ח סי' רו סי"ג: "וכל מקום שהוא צריך לחזור ולברך וברכתו הראשונה היא לבטלה צ"ל אחריה בשכמל"ו. וכן כל מי שמזכיר שם שמים לבטלה". ומעיר בזה בשו"ת שם שלא הוזכר דין זה אלא לענין ברכה לבטלה ולא במוציא שם שמים גרידא, עיי"ש מה שדן בזה בארוכה.

ויש להעיר דמפו' הדבר ברמב"ם בפי"ב מהל' שבועות הי"א, וז"ל: "ולא שבועה לשוא בלבד היא שאסורה אלא אפי' להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה אסור וכו' לפיכך אם טעה בלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה, כיצד אמר ה' אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאוד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה", עכ"ל, הרי לן בהדיא שגם במוציא שם שמים לבד צ"ל בשכמל"ו (וכדו').