לפי הנ"ל אנו רואים ש"רבונו של עולם אני שלך וכו'" ו"אדיר במרום" הינם שני תפילות למי שחלם חלום (ולכאורה קשורים זה בזה), ואומרים אותם כאשר הזמן הוא לפתור חלומות, ואם כן, כאשר אנו (בני א"י שנושאים כפים מידי שבת בשבתו) סוברים שלא אומרים רבש"ע בכל שבת אין מקום לומר גם "אדיר במרום" בכל שבת[1], ותמוה איך בסידור "תהלת ה'" החדש שיצא לאור על ידי קה"ת באה"ק מופיע (במוסף של שבת) שיש לומר "אדיר במרום" אחר ברכת כהנים?

ובפרט, שבסידור הנ"ל מביא במקורות את 'המלך במסיבו' (ח"א, עמ' סג) ששם מדבר אודות האם צריכים לעשות ברכת כהנים גם בשבת ויום חול או רק בשלוש רגלים וכו' ומביא החילוק שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ – ואינו מדבר שם כלל אודות אמירת "אדיר במרום".

ועוד יותר, שכחלק מהנהגות מתי לומר את "אדיר במרום" מביא מ'ספר המנהגים' – חב"ד (עמ' 42) שיש לומר זאת "אחר עניית אמן כשעדיין הטלית על פניו", ותמוה מאוד, הרי בספר המנהגים מדבר אודות ברכת כהנים בשלוש רגלים, ומבאר מתי אומרים את כל הקטעים של "רבונו של עולם" בתוך ברכת כהנים של שלוש רגלים, ומסיים אודות "אדיר במרום" שיש לומר זאת כאשר הטלית עדיין על פניו, ומניין לו להפריד בין תחילת הקטע שמדבר על שלוש רגלים, לסיומו (שלכאורה, לפי סברתו רוצה לומר) שמדבר על כל שבת ושבת?

ולאחר עיון מעמיק בדברים מצאתי שכבר כתבו על כך ב'יגדיל תורה' (גליון י"ז, טבת ה'תשמ"א) וכך נכתב: "אחר ברכת כהנים נתפשט המנהג שכל הקהל אומרים 'אדיר במרום', והנה על פי הגמרא ושו"ע, הרבש"ע ואדיר מרום נתקנו רק למי שחלם באותו לילה, ולא לאמרם כל הקהל ובתמידות. ונראה שהובא המנהג הזה מחו"ל ששם אין נשיאת כפים רק ברגלים, וכולם אומרים רבש"ע ואדיר במרום, מספק שמא היה לו חלום בין רגל לרגל ושכח. וגם אחרי שבאו לארץ ישראל והכהנים מברכין בכל יום, החזיקו במנהגם. אלא שאין אומרים הרבש"ע לפי שאין מנגנים בב"כ ולא יספיקו לאמרו. ואומרים אדיר במרום לבד. ואחר הדוכן כשיטת הרי"ף. ואפשר שאחדים מהקהל היה להם חלומות ואמרו אדיר במרום, ואחרים ראו אותם וחשבו שצריך לאמרו", עכ"ל[2].

וכן מצאתי ב'קונטרס המעיין' (היו"ל ע"י פועלי אגו"י, כרך לט', גליון ד' התשנ"ט) כפי שכתב שם הרב יואל קטן וז"ל: "גם חידושים להלכה נובעים מן הדקדוק שדקדק המהדיר בנוסח ובהערות: אחרי ברכת כהנים מקובל היום לומר את התפילה הקצרה 'אדיר במרום שכון בגבורה' וכו', אך המהדיר מגלה לנו שמפורש בגמ' (ברכות נה, ע"ב) שאת הנוסח הזה אומר רק מי שחלם חלום רע אחרי שסיים את "רבש"ע אני שלך וכו'", ולא כל אדם. רק בחוץ לארץ, שברכת כהנים נהגה פעמים אחדות בשנה, נהג כל הציבור לומר את 'אדיר במרום' אחרי הרבש"ע לאחר שמיעת ברכת כהנים, כשההנחה היתה שבזמן הרב שעבר מברכת כהנים הקודמת בוודאי חלם כל אדם חלום זה או אחר, אולם כעת בארץ ישראל אין שום צורך בזה, וזו הפסקה שאינה צריכה באמצע חזרת הש"ץ!". עכ"ל.

וכך פסק אבי הרה"ג הרב לוי ע"ה, זכורני היטב איך הורה לי לא לומר "אדיר במרום" בכל שבת, אלא רק בשלוש רגלים. ולא באתי אלא להעיר ולהאיר על מנת שנדע כיצד לנהוג על פי ההלכה.

מתי מתפללים הכהנים על החלומות

ומעניין לעניין באותו עניין, ברכת כהנים הינה ברכה חשובה וזמנה יקר מאוד, כפי שכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע (אגרות קודש ח"ו, עמ' נ"ה), וז"ל: "וידוע גם כן מעלת הכהנים בזה, אשר בזמן הזה הנה המעלה שלהם היא ברכת כהנים. וענינה להמשיך הברכות במהירות דרך כל סדר ההשתלשלות מבלי תת מקום לעכוב על ידי המקטרגים וכו'..".

ולאחר הבנת מעלת גדול ברכת הכהנים, צריך להבין מדוע תקנו חכמים להתפלל על תיקון החלומות דווקא בזמן כה נעלה של ברכת כהנים ולא בזמן אחר?

ועל כך ביאר ב'נועם אלימלך' (פרשת תרומה) "טעם שאנו אומרים בשעת ברכת כהנים "רבונו של עולם חלום חלמתי", מפני שהחלום הוא אחד משישים בנבואה, והכהנים הוא כולו נבואה, שמטעם זה אסור להסתכל בידי הכהנים שהשכינה שורה בידיהם, ולכן אנו אומרים רבונו של עולם כדי לבטל החלום בשישים".

ובספר 'מדרש תלפיות' (אות ה') כתב בשם תורת חיים, "דהטעם שמבטלים החלום בברכת כהנים הוא לפי שיש שישים אותיות בברכת כהנים, וחלום הוא כנגד אחד משישים בנבואה, לכן ברכת כהנים מבטלו".

וכן מצינו בשו"ע (ב"י, או"ח סי' קל) "ברכת כוהנים יש לה כוח לתקן חלום רע כשמתפללים עליו באותה שעה", ועוד מובא "כי זו היא עת רצון" (תוס' סוטה לט,ב ד"ה "אם") ואדמו"ר הזקן אף ביאר זאת ב'לקוטי תורה' (ויקרא, דף נא, ע"א, טור ב' למעלה).

ולאור הנ"ל (אודות אמירת הרשב"ע ואודות קביעת תפילת החלמות דווקא בברכת כהנים) צריך לחקור מתי מתפללים הכהנים[3] את תפילת תיקון החלומות, והרי לא מצינו שקבעו זמן מיוחד שיתפללו זה, ע"ד קביעת הרבש"ע לתפילות שלוש רגלים?[4]

ואולי אפשר לומר, בהקדים שאלת הבהרה (דלכאורה) מתי מקבלים הכהנים את ההשפעה של 'ברכת כהנים' העוברת דרכם אל עם ישראל? ממילא, יש לומר שהכהנים מקבלים את הברכה וההשארה כפי שמקבלים עם ישראל על ידי כך שהברכה עוברת דרכם מאת ה', כפי שנאמר "ואני אברכם", וצריך לדייק כיצד מתקיימת להם תיקון החלומות, הרי בכל שבת הם יכולים (ובמקומות מסויימים אף אומרים) את ברכת כהנים ולא חל שום שינוי בין ברכת בשלוש רגלים לכל שבת רגילה.

והנה מצאתי על כך ב'חסד לאברהם' (שאלה ז') שמביא מהגמרא (חולין, מט, ע"א), וז"ל: "כה תברכו את בני ישראל" רבי ישמעאל אומר - למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, לכהנים עצמן לא למדנו, כשהוא אומר ואני אברכם, הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מברך לכהנים, רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים, מפי גבורה לא למדנו, כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם, אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא ליה, אמר רב נחמן בר יצחק מ"ואברכה מברכיך", ומאי מסייע כהני דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל..". ופריש רש"י במקום "ברכה לישראל" אצל ברכת ישראל, דהכי עדיפא שמשמע שמתברכין הם עם שאר העם . . שבודאי מה שמכוין הברכה לישראל מתברך גם הוא בזה הברכה, ואם כן פשיטא שאם הכהן עצמו חלם או נפל ביסורים או איזה צרה רחמנא ליצלן בא עליו, יש לו עצה שיכוין בברכתו שינצלו העם מצרה זו והחלומות שלהן יתהפכו לטובה, ממילא יתברך גם הוא בתוך הברכה וינצל מצרתו ויתהפך חלומו לטובה כמו להישראל שאומר את התפילה רבש"ע הנ"ל..". עכ"ל ה'חסד לאברהם', ואפשר לעיין עוד בהרחבה שם ולראות ראיות וסברות להוכיח שהכהן אינו צריך לומר את הרבש"ע וממילא על ידי ברכת הכהנים מקבל את ההשפעה שמקבלים הישראל, ובכך ממלא את חובו על תפילת החלומות.