בגליון תתט עמ' 63 כתב הרב אפרים הלל העלער דמי שאינו יכול להתעכב על-יד הנרות כחצי שעה שעדיף להדליק מאוחר יותר ויתעכב על-יד הנרות מלהדליק בזמנה ולא יתעכב על-יד הנרות, בנימוק שמאחרין את המצוה ע"מ לקיים המצוה מן המובחר.

ולענ"ד אי"ז נכון, דהא-תינח שמאחרין המצוה ע"מ לקיימו יותר בהידור, היינו לקיים את המצוה עצמה יותר בהידור, כגון לגבי ברית שיש הידור בהמצוה עצמה כשמקיימים אותו ברוב עם, וכן לגבי הדלקת נר חנוכה מאחרין את המצוה ע"מ להדליק את הנרות ברוב עם, אבל בנידון דידן אין שום הידור בהמצוה עצמה - שהוא ההדלקה - כשמתעכב ע"י הנרות ואין זה מוסיף כלום בהמצוה, אלא זה ענין והידור על המדליק שיסתכל ויתבשם מהנרות כחצי שעה, ולכן עדיף שיעשה הידור בהמצוה עצמה להדליק בזמנה מלהדליק לאחר זמנה ויתעכב כחצי שעה, כנלענ"ד.