ר"מ בישיבת תות"ל - מאריסטאון
הקשו כמה איך מקויים קידוש במקום סעודה בליל הסדר, דהרי אוכלים הסעודה הרבה אחרי הקידוש1. ובערה"ש מבואר שהוא משום שאין ההגדה הפסק גדול לפי שהיא לצורך אכילה משום "לחם שעונים דברים הרבה". אבל לכאו' נראה דאדמה"ז תע"ג סע' כ"ה מרמז לטעם אחר "ונהגו להביא כל דברים אלו לפני בעה"ב מיד אחרי קידוש קודם אכילת הירקות (כדי שיהיה הקידוש סמוך להתחלת הסעודה דהיינו הבאת המצה והמרור כי' סי' רע"א)...".
(הגם דיש לעיין לציון בסי' רע"א וכפי שהעיר במראה מקומות וציונים, מ"מ נראה יותר דסגנון הלכה זו, הוא לעשות כן "שיהיה קידוש סמוך להתחלת סעודה" קשור בדין קידוש במקום סעודה, ולא נראה דקשור עם ענין שיהיה ניכר שבא לכבוד שבת, דשם העיקר השלילה שלא להביא לפני זה וכאן נראה החיוב שיביא מיד עכשיו. ונראה הכוונה בציון רע"א לתחילת הסימן שם ס"א "..ואחר הקידוש צריך לאכול מיד כדי שיהיה הקידוש במקום סעודה).
וכן נראה לכאו' מסי' תפב ס"ג דחולה שא"י יכול לאכול כ"א כזית א' בלבד, "יאכל תבשילו ושאר סעודתו בלא נט"י ... ואחר גמר סעודתו יטול ידיו בלא ... ויברך המוציא ועא"מ...", דרואים דגם אם לא אכל סעודה, היינו לחם - מצה, עד לאחרי זמן, לאחרי ההגדה (שכבר התחיל לאכול "שולחן עורך"), מ"מ אין זה חסרון דקידוש במקום סעודה בדיעבד.
ואע"פ שבסעי' א שם כתב "ויאכל כזית מיד כדי שיהיה קידוש במקום סעודה כמו שנתבאר בסי' רע"ג...". אפשר דהיינו כשכבר יכול להתחיל אכילת פת יש לו לאכול מיד אבל בענין חולה וכיוצא דא"א לו להתחיל האכילה, אז נחשב "במקום סעודה" כשעשה מה שיש לעשות ב"הבאת הסעודה" מיד אחרי הקידוש.
ואם נכון, הרי שבסדרים ציבוריים כשהוא שעה"ד כו' לכאורה נראה (דמפאת הבעיא דקידוש במ"ס) יכולים לקדש לפני לילה (ולשתות ד' כוסות לאח"ז כו') ואין חסרון דקידוש במ"ס2 כיון דמובא הסעודה מיד לאחריה (המצה ומרור כו').
1) ראה שו"ת חזון עובדיה ח"א סי' י"א.
2) דהיינו אם נאמר דהמג"א סק"א ואדה"ז לא סבירא להו כהט"ז. דצ"ל קידוש בזמן הראוי לסעודה.