בנוגע הזמן של סעודת פורים שחל בע"ש (קביעות זו תהיה אי"ה עוד ב' פעמים בהשבע שנים הבאות) הנה שפיר הרחיב הרב חיים גרשון שיחי' שטיינמעץ (גליון תתיג לש"פ תשא-פרה ש.ז.) לבאר הענין לפי כל השיטות, ושם ביאר שיש בזה ג' אופנים: א) דעת הב"י שיש שעושים מבעו"י בלי הגבלה באיזה זמן. ב) יש אומרים להתחיל קודם שעה עשירית כמ"ש המהרי"ל. ג) ויש אומרים שעושים דווקא בבוקר כמ"ש הרמ"א. והוא מסיים שהגם שאדה"ז פוסק בכל סעודת מצוה בערב שבת שיש מצוה לכתחילה להתחילו קודם שעה עשירית, מ"מ בפורים לכאורה יש לפסוק בפשטות כדברי הרמ"א להתחיל סעודה בבוקר לכתחילה, והביא שם גם משיחת רבינו זי"ע (שושן פורים תשל"ז) שעושים הסעודה בבוקר.

אבל נראה לי שבשנים האחרונים שיש כמה וכמה החוגגים סעודת פורים ברוב עם - ובפרט בהבתי חב"ד וכיו"ב - וכמה מהאנשים הבאים להסעודות עובדים חצי היום עד חצות כו', וא"כ יש מקום לחשוש על הענין ד"ברב עם הדרת מלך". דהנה דעת רבינו (מכתב כ"א שבט תשי"א, הובא בשערי הל' ומנהג יו"ד), דאע"פ שזריזין מקדימין למצוות דוחה הענין של ברב עם הדרת מלך, וכדמוכח בר"ה לב, ב, מ"מ סובר רבינו דמילה שאני דטוב שיהי' בשמחה כמו שקיבלוה עליהם (שבת קל, א), ועיין ג"כ מגילה טז, ב, כתובות ח, א, נדה לא, ב "כולם שמחים" - וזהו דוחה ל"זריזין מקדימין למצות" שלכן בת"ב נדחה מאחרין המילה לאחר מנחה (שו"ע או"ח סו"ס תקנט), ורבינו ממשיך לומר שבמוחש רואים שהשמחה תלוי' ברוב המתועדים וכו', עיין שם כל דברי רבינו.

וא"כ בסעודות פורים שכל ענינה הוא ענין השמחה יש מקור גדול לומר ש"ברב עם הדרת מלך" דוחה החשש של אי כבוד לשבת, ולכן בהמקומות הנ"ל דלא אפשר להם לבוא להסעודה בבוקר, יש לכאורה מקור גדול להתיר לכתחילה לעשות הסעודה בצהרים, משום ב"רב עם הדרת מלך".