רב אזורי - עומר, אה"ק
א. למנהג חב"ד, הפטרת 'אחרי' היא "הלוא כבני כושיים"[1], והפטרת 'קדושים' היא "הלדרוש"[2].
ב. הרמ"א (סי' תכח ס"ח) כתב (ובעקבותיו בשו"ע אדמו"ר הזקן סי' רפד סי"ג), שבכל שבת שקוראים בה שתי פרשיות מחוברות, מפטירין בהפטרת הפרשה הראשונה, להוציא שבת פרשיות 'אחרי-קדושים' שמפטירין בה בהפטרת 'אחרי' - "הלוא כבני כושיים". והטעם, כדי להימנע מ'תועבות ירושלים'[3]. וכ"ה בלוח כולל-חב"ד בשנים פשוטות, אף שלדידן ההפטרה אינה "התשפוט" אלא "הלדרוש", שאינה מזכירה "תועבות ירושלים" ממש.
ג. אמנם הרמ"א ורוב הראשונים והאחרונים הדנים בזה, לא דנו במקרה שנדחתה הפטרת 'אחרי' מסיבות אחרות, האם גם אז דוחים את ההפטרה דפרשת 'קדושים' כדי להימנע מ"תועבות ירושלים", או לא.
ובהגהות רבי עקיבא איגר (לשו"ע סי' תכח. הובא במשנה ברורה על אתר) כתב: "נראה לי, דהוא הדין אם שבת פרשת 'אחרי' היה ערב-ראש-חודש ומפטירין 'מחר חודש'[4], מפטירין בשבת פרשת 'קדושים' - 'הלוא כבני כושיים'". ולפי זה כתבו בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' לז) ובקובץ 'מוריה' (אייר-סיוון תש"ל), שגם אם נדחתה הפטרת 'אחרי' מפני הפטרת שבת הגדול, יש לנהוג כך. וכן בחומש 'שי למורא' ס"פ אחרי כתב[5], שאם נדחתה הפטרת 'הלוא כבני כושיים' בשביל 'מחר חודש' (או 'השמים כסאי'[6]) או בשביל הפטרת שבת הגדול[7], אז מפטירים אותה לפרשת 'קדושים'.
מאידך, בס' 'בירור הלכה' (קמא, סי' תכח עמ' רלב) הביא מספר 'עתים לבינה'[8], שגם כשפרשת 'אחרי' חלה בערב ראש חודש, מפטירין בשבת פ' 'קדושים' הפטרת 'קדושים' ולא הפטרת 'אחרי', כי הפוסקים חידשו זאת רק בפרשיות מחוברות ולא במקרים אחרים. והביא שכבר כתבו כן בס' המנהגים להר"י טירנא (בחלק 'מנהג של שבת' ד"ה למחר ביום), מקור דברי הרמ"א, ובס' שלחן עצי שיטים (שהגרע"א לא הזכירם כלל, ופסק רק מדעתו כנ"ל[9]), ע"כ. וכל-שכן לדידן, שאין זו הפטרת "התשפוט".
ד. והנה בהרבה לוחות-שנה של שנת תשס"ח, ומהם 'דבר בעתו', כתבו להפטיר בשבת פרשת 'קדושים' "הלוא כבני כושיים", בהתאם לדעות האמורות. אבל בלוח כולל-חב"ד (וכן ב'התקשרות' ובחוברות 'דבר מלכות') לשבת פרשת 'קדושים' כתבו, שיש להפטיר בה 'הלדרוש', שהיא הפטרת פרשת 'קדושים' למנהגנו.
בלוח כולל-חב"ד העתיקו זאת מהלוח של הגרא"ח נאה ז"ל בקביעות הזהה דשנת תשי"ד, ויש לזכור שלא היה הנושא זר לו - כי כבר היה פולמוס תורני באה"ק בנושא הכללי איזו הפטרה קוראים בשבתות הללו, בקבצים התורניים 'קול ישראל' ו'תבונה' בשנת תש"ג[10]. ומעניין לבדוק איך נהג הרבי בשנים שהיתה קביעות כזאת: תשי"ד ו-תשמ"א. למיטב הבדיקה עד עתה, בעלי היומנים לא כתבו כלום, וסביר להניח שלא ראו כל שינוי, מפני שהרבי קרא את הפטרת 'קדושים' הרגילה אצלנו.
מרדכי מגילה סי' תתלא, אגודה שם סי' מז, מטה משה סי' תנד - כ"ז לחומרא, למרות האמור בגמרא (מגילה כה, א-ב) שאין הלכה כר' אליעזר שאסר להפטיר בזה.
[1]) ס' המנהגים עמ' 33, כמנהג האשכנזים, רמ"א סי' תכח ס"ח.
[2]) שם, כמנהג הספרדים [בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע על הסידור (בסידור תורה אור, ברוקלין תשמ"ז, הוא בעמ' 488) כתב "...רוב ההפטרות כמנהג ספרדים". ודלא כמ"ש בדרכי חיים ושלום ר"ס תמ], אבודרהם (ירושלים תשכ"ג עמ' שב), שיירי כנה"ג סו"ס תכח ופר"ח שם. ובס' עתים לבינה (מאמר טו דף קכה, א) מפרש טעמם, משום שנמצאת בה נחמת ישראל.
[3]) מרדכי מגילה סי' תתלא, אגודה שם סי' מז, מטה משה סי' תנד - כ"ז לחומרא, למרות האמור בגמרא (מגילה כה, א-ב) שאין הלכה כר' אליעזר שאסר להפטיר בזה.
[4]) בס' בירור הלכה דלהלן כתב שזה אפשרי רק בחו"ל, בקביעות שנת בש"ז (כמו: תשכ"ה, תשנ"ב, תשע"ו) או גכ"ז (כמו: תשל"ח, תשנ"ה, תשפ"ב).
[5]) ואכן נזהר שם, ולא כתב על עניין זה בפירוש "וכן הוא למנהג חב"ד", כמו שכתב על כך ש'הלוא כבני כושיים' היא הפטרת 'אחרי'.
[6]) בס' בירור הלכה העיר שלמעשה אין קביעות כזאת, והפוסקים דנו רק בעיקרון ולא נחתו לבדוק זאת.
[7]) שמפטירין בה 'וערבה' (למנהגנו כשחל בערב פסח, או למפטירין כך תמיד).
[8]) מאמר טו, קביעות חודש ניסן. הספר יצא במזרח אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה, בהסכמת רבנים גדולים כמו הרוגצ'ובי, הגרא"ח מייזל, ועוד.
[9]) ראה ב'קיצור בהנהגת הוראות איסור והיתר' בש"ך יו"ד סו"ס רמב, אות ח.
[10]) חלקו הובא בס' 'בין פסח לשבועות' פ"ד הערה מב, ורובו נעתק ב'בירור הלכה' שם, ועיי"ש. וראה גם בשו"ת ציץ אליעזר חי"א סי' לא. (גם הגרא"ח נאה ז"ל השתתף בשקו"ט בקבצים הללו, אם כי בנושאים אחרים).
Download PDF