שליח כ"ק אדמו"ר - איטקא, נ.י.
בגליון תתסז' (עמ' 31) הביא הרב גדלי' שי' אבערלאנדער מאג"ק דכ"ק אדמו"ר חשש בדין אסמכתא דלא קניא בנוגע להמשתתפים בהגרלה לנסיעה לחצרות קדשינו, ומדייק הנ"ל בלשון האג"ק:"ענין ההגרלה בכגון דא, היינו שהזוכה מרויח דבר ששוה סכום גדול בהרבה ממה ששילם בעד השתתפותו, יש בזה חשש דאסמכתא דלא קניא",
ושואל במה שונה הגרלה הנ"ל מכל הגרלה לטובת מוסד או פיס ציבורי, עיי"ש בארוכה.
והנה בנוגע להגרלה לטובת מוסד כבר העיר בספר פתחי חשן (דיני קנינים) סי' כ"א ס"ק ל"ב, דהיות דכל הכסף שמשלמים בשביל ההגרלה הוא לצורך צדקה, ליכא בזה דינא דאסמכתא, דגמר ומקנה לצדקה (ועיי"ש שמצדיק הגרלה שלא לשם צדקה ג"כ עפ"י שיטות כמה פוסקים).
וי"ל דהן הן הדברים המבוארים באג"ק הנ"ל. דכדי שלא יהי' חשש דחשש בהגרלת אנ"ש לנסיעה לחצרות קדשינו, הנה כדאי שיחליטו שהנוסע הוא שליח של כל אלו שקנו כרטיס הגרלה, ואז וודאי גמר ומקנה שהרי כולם נוסעים ע"י ההשקעה הכספית בהגרלה.
אך בנוגע לפיס דהממשלה כבר העיר שם בפתחי חשן מכמה פוסקים, דכשיש דינא דמלכותא לית כאן דין אסמכתא דגמר ומקנה, עיי"ש.
ומ"ש באג"ק "בכגון דא", לכאורה הדיוק בזה הוא, בניגוד להגרלה בלי השקעת כסף כשאין מכירת כרטיסים, דאז הרי מן הדין - מכיון שגורל מן השמים - זוכה אותו שזכה בגורל.