ראיתי מה שתמה הר' י.ח. לאזאר שי' (גליון תתעא עמ' 72) עמ"ש הרז"א דווארקין ז"ל שמנהגנו הוא שבמזוזה הולכין אחרי היכר ציר, ושכן דעת הב"י.

ולפלא גדול שכותב "...יגעתי וחיפשתי בקש"ע וגם חיפשתי בתוך המסגרת ולא מצאתי ולא ראיתי שם שלהב"י העיקר הוי היכר ציר", דהרי זה מפורש בהגהות של בעל מסגרת השלחן על לחם הפנים. דזה"ל בסי' יח סק"ח: "נוסחא מוטעת נזדמנה לו להרב המחבר ז"ל והנוסחא שלפנינו בב"י כך הוא פתח שבין בית לחצר, אם יש לחצר פתח אחר לרשות הרבים אז אית לן למיזל בתר היכר ציר, אבל אם אין לחצר פתח לרשות הרבים אז יש לקבוע בימין הכניסה מבית לחצר". עכ"ל.

שזהו כפי מנהגנו שהולכין אחר היכר ציר אא"כ אין דרך אחרת להיכנס לחדר, שאין לו אפי' חלון וכדו' [כידוע מ"ש כ"ק אדמו"ר הרש"ב שאפשר ליכנס דרך החלון אם הולכין לפי היכר ציר] שאז הולכין לפי הכניסה ולא לפי היכר ציר כמ"ש הרזש"י ז"ל (נדפס בכפר חב"ד גליון 743 עמוד 13).

וכן בנוגע לתמיהתו בנוגע לכניסה צדדית, וכפי שכבר העיר הרלוי"צ רסקין שי' (בגליון תתעב) שזהו לשון כ"ק אדמו"ר (שערי הלכה ומנהג ח"ז עמ' שמ) "יש להתחשב בהכניסה צדדית בהיכר ציר".

ולפענ"ד הפשט בזה הוא כפשוטו בלי פלפולי סרק, שכפי המציאות בהרבה בתים בשכונת כאן צוה ה' את הברכה, יש כניסה ראשית מרשות הרבית שתכלית בנייתו הוא לשם כניסה מרה"ר, וכן יש גם כניסה צדדית מהחצר, שאע"פ שאפשר ליכנס דרכו מרה"ר וישנם שמשתמשים בו יותר מהכניסה הראשית, אבל תכלית בנייתו היא לכניסה לחצר ולחני' ולכן אין דינו ככניסה ראשית, והולכין רק אחרי היכר ציר. וד"ל.