כתב אדה"ז בסי' תמד וז"ל "י"ד בניסן שחל להיות בשבת כיון שא"א לבדוק בליל שבת שהרי אסור לטלטל את הנר לבדוק לאורו, וגם ביום א"א לבדוק כמש"נ בסי' תל"ג לפיכך מקדימין הכל לבדוק בליל ששי שהוא ליל י"ג". עכ"ל.

ויש לדקדק במש"כ מקדימין "הכל" לבדוק בליל ששי, דלכאו' מילת "הכל" מיותרת היא, דפשוט שכולם מקדימין לבדוק שהרי בליל שבת אסור לכולם לבדוק, ומה קא מוסיף בזה שמקדימין הכל לבדוק.

והנה באמת יש לחקור בזמן בדיקת חמץ בע"פ שחל בשבת, האם עיקר החיוב הוא כבכל השנים בליל י"ד, ורק היות דא"א מטעם איסור טלטול הנר, לכן קבעו לבדוק לפנ"ז, והוה ע"ד תשלומין לעיקר זמן הבדיקה שתיקנו בליל י"ד.

ולפי"ז באמת אי"צ לבדוק בליל י"ג דוקא אלא העיקר לפני ליל י"ד (שבת), וכגון באם יש לו רק אכסדרה שמעיקר הדין יכול לבדקו לאור היום, הרי יכול לבדקו ביום י"ג עש"ק, וכפשטות לשון המשנה פסחים מט, א "ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת", הרי שהעיקר הוא לפני השבת ולאו דוקא בליל י"ג.

או י"ל דכשחל ער"פ בשבת יש לבדוק בליל י"ג, כי כך היתה עיקר התקנה דבדיקת חמץ, דמעיקרא תיקנו דכשחל ער"פ בחול בודקין בליל י"ד, וכשחל בשבת בודקין בליל י"ג, היינו שליל י"ג הוא עיקר זמן בדיקת חמץ בקביעות זו, ואינו כתשלומין לליל י"ד, דליכא חיובא כלל בליל י"ד כשחל בשבת. ולפי"ז צריך לבדוק דוקא בליל י"ג.

והנה בסי' תלג ס"ז הביא אדה"ז ב' דעות, באם בדק כל חדריו - בשאר השנים - לפני ליל י"ד, די"א שצריך לחזור ולבדוק פעם אחרת לפחות חדר א' בליל י"ד, כיון שבלילה זה חל חיוב הבדיקה על כל ישראל שלא בדקו עדיין, חל החיוב גם ע"ז שבדק שלא לחלק בינו לבין כל ישראל. וי"ח ע"ז וס"ל שאי"צ לחזור ולבדוק כלום בליל י"ד, כיון שכבר בדק כל חדריו כדינם בלילה לאור הנר, ומכריע אדה"ז שחוזר ובודק חדר אחד, אך בלא ברכה.

ומעתה יל"ע בקביעות שנה זו שחל ע"פ בשבת והקדים לבדוק לפני זמן הבדיקה - בליל י"ב או י"א וכו', האם נאמר הך דינא - דחוזר ובודק פעם אחר בזמן החיוב שלא לחלק בינו ובין כל ישראל1 - גם כשזמן החיוב הוא בליל י"ג. ולכאו' תלוי בחקירתינו הנ"ל ביסוד הבדיקה בליל י"ג, אי מהוה רק ע"ד תשלומין לעיקר זמן הבדיקה בליל י"ד, או שאם כן קבעו בעיקר זמן בדיקת חמץ, וכנ"ל.

ואולי י"ל דזהו דקא' אדה"ז "מקדימין הכל לבדוק בליל ששי שהוא ליל י"ג", דגם אם כבר בדק לפנ"ז מ"מ חוזר ובודק בליל י"ג2, כי ליל י"ג הוא עיקר זמן הבדיקה כשחל ע"פ בשבת, ואינו רק כתשלומין לליל י"ד, דמהיות שא"א לבדוק בליל י"ד מפני טלטול הנר לכן קבעו שכל ישראל יבדקו בליל י"ג. וכדי שלא לחלק בינו לבין כל ישראל לפיכך מקדימין הכל לבדוק בליל ששי שהוא ליל י"ג דוקא, ודו"ק.

שוב ראיתי בשם שו"ת התעוררות התשובה סי' רב, דאולי מותר לבדוק גם בשבת עצמה ע"י טלטול נר מנכרי, ואולם כ"ז באם לא תקנו כלל לבדוק בליל י"ג דוקא ורק בתשלומים לי"ד, אך אם היתה עיקר התקנה לבדוק בליל י"ג דוקא, איך יבדוק בי"ד לכתחילה. אכן בדיעבד אם לא בדק בי"ג יל"ע אם יבדוק ע"י עכו"ם בי"ד שהוא שבת, ואכ"מ.

1) מקורו בירושלמי, מרדכי בשם ראב"ן ושם: שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ומבארו אדה"ז שלא לחלק בינו ובין כל ישראל, ועכ"פ חיוב בדיקה חדשה יש כאן, ולא מדיני פסח אלא שלא לחלק בינו ובין כל ישראל חל חיוב על הגברא לבדוק עוה"פ הגם שביתו כבר בדוק הוא, ודו"ק.

2) או כשיש לו רק אכסדרה לבדוק, ע"י אדה"ז סי' תלג ס"ב וס"ה, ודו"ק.