בגליון העבר (עמ' 186) כתב הת' א.ת. "ראיתי נוהגים רבים מאנ"ש שי' להדר שידיהם יהיו יבשות כשבאים לנט"י. וכן אם הנטילה הראשונה (מתוך השלוש) לא עלתה יפה על כל היד וכיו"ב מנגבים את ידיהם תחילה ורק אח"כ נוטלים שוב. וכן ידוע כמה הקפיד ע"ז הר"י מתמיד. ותמוה הוא בעיני דהרי חומרא זו לא הוזכרה בשו"ע (אפי' לא כי"א וכיו"ב)".

הנה לכל לראש כן נהג כ"ק אדמו"ר כשנטל ידיו לנט"י קודם התוועדוית של "כוס של ברכה" (לעיני כל עם ועדה) הי' מנגב ידו היטב במגבת ורק אח"כ הי' נוטל ידיו.

ומ"ש וכן הוא בפשטות דברי אדה"ז בשו"ע שלו סי' קסב ס"ז, זה מבואר יותר בס"ה.

ומ"ש וכן משמע בסידור בסדר נט"י לסעודה סו"ס א, היינו רק באם הנטילה הראשונה (מתוך השלוש) לא עלתה יפה על כל היד. אבל להדר שידיהם יהיו יבשות כשבאים לנט"י זה אינו שם.

וממשיך הנ"ל: "וגם מה שכתב בס"ו שם: "ואם יש . . לכלוך . . צריך שפשוף מים . . יזהר . . לנגב המים" ומשמע שצריך שיהיו נקיות ויבשות. כבר ביאר כ"ק אדמו"ר בתו"מ על סדר נט"י, שזהו "כיון שהצריך שפשוף היינו יד בחבירתה, א"כ אתינן לדין דאין מים דיד זו מטהרים טומאה שבאה מיד חברתה . . ולכן אין תקנה אלא בניגוב" עכ"ל.

ומה יענה הנ"ל למה שסיים בסדר נט"י לסעודה בס"ו "וכן היוצא מבה"כ ונוטל ידיו מעט לברך א"י, צריך לנגבן היטב תחלה קודם נטילת ידים לסעודה"?!