בשוע"ר סקפ"ח מפרט את הנוסח שצריך לומר מי ששכח להזכיר מעין המאורע בברכת המזון. בס"ח הוא כותב את הנוסח שצריך לומר ביום טוב: "אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג פלוני הזה". ובסי"א הוא כותב את הנוסח שצריך לומר בחול המועד: "אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את חג פלוני הזה".

וכד דייקת, הרי שמלבד ההבדל הבולט בין יו"ט לחוה"מ, שביו"ט אומרים "ימים טובים" ובחוה"מ אומרים "מועדים" - יש גם הבדל נוסף: ביום טוב אומרים "את יום חג פלוני", ואילו בחוה"מ רק "את חג פלוני" - בלי תיבת "יום".

ולכאורה הטעם מובן, כי הא בהא תליא: כאשר אומרים "אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל" - הרי אח"כ כשבאים לפרט מתאים לומר "את יום חג פלוני", כלומר: בהתחלה מדברים על ה"ימים" בכלל, ואחר כך מוציאים "יום" פלוני זה מכלל ה"ימים" ומפרטים אותו בפני עצמו; משא"כ כאשר אומרים "אשר נתן מועדים לעמו ישראל", ולא מזכירים בכלל "ימים" - הרי כאשר באים לפרט אין צורך לומר תיבת "יום", אלא די לומר "חג פלוני", בתור פרט מתוך ה"מועדים".

אמנם בנוסח הסידור (נדפס בשוע"ר במהדורה החדשה ח"א עמ' תרכז) יש שינוי בזה, ושם גם בחוה"מ כתוב לומר תיבת "יום" - אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה".

ולפלא על המהדירים במהדורה החדשה, שציינו ביחס לנוסח הסידור ש"כן הוא בשולחן ערוך רבינו" - בשעה שיש כאן הבדל מפורש, ובשו"ע לא נאמרה תיבת "יום" בנוסח של חול המועד.

ומכל מקום יש לעיין בסברת הדבר וכו'.