בשו"ע אדה"ז סימן כ"ז סעי' י"ט כותב שמה שאמרו שצריך להקפיד שלא יתהפכו הרצועות הוא רק "מה שמקיף הראש ואת הקיבורת פעם א' אבל מה שכורך אח"כ וכן מה שמשתלשל לפניו מהרצועה של ראש אין צריך להקפיד כלל שלא יתהפך לפי שאינן מעיקר המצות".

וראה שם בסעי' כ"א וכ"ב שיש חילוק בשאר הרצועה ד"אם פיחת משיעור אורך הרצועה של תש"ר . . מניחם כמות שהן", אבל צריך שיהא עכ"פ ב"כדי שיהא משולשין לפניו מעט" [וראה במשנה ברורה סימן כ"ז סקמ"ד שמביא מהארה"ח שהשיעור הוא שני טפחים ע"ש] "מפני שזה נזכר בגמרא".

[דא"ג ~ המקור (המצוין) של דין זה (שצריך שיהיו משולשלין לפניו מעט) הוא במ"א סכ"ז סקי"ט ושם לא כותב טעם. {וראה במחצית השקל (שם) שמסביר שלומד מהלשון "פיחת" שמשמע ש"עכ"פ צריכים שיעור מה". (וראה בביאורי הגר"א שם שכתב "...ונראה דדוקא אשיעורא דשימושא רבא אבל אורך רצועה ש"י פסול...". וכנראה צ"ל "שיעורא דשל ראש", כדמוכח מההמשך, והוא טעות הבחור הזעצער. וד"ל.)}. והטעם של אדה"ז ("מפני שנזכר בגמרא") הוא, כי בנוגע לדין ש"מניחם כמות שהן" הוא כותב הטעם ~ שמפני שהשיעורים של הרצועות לא נזכרו בגמרא, וע"ז כותב כנ"ל שצריך שיהיו משולשלין לפניו מעט עכ"פ מפני שזה כן נזכר בגמרא. ודו"ק.]

ועפ"ז אולי אפ"ל שה"ה במה שאין צריך להקפיד שלא יתהפך (בשאר הרצועה) שעכ"פ צריך להקפיד על מה שמשתלשל לפניו מעט. ודו"ק.

אמנם מלשון אדה"ז (בסי' י"ט) "אין צריך להקפיד כלל" משמע שאין הקפדה אפילו על מה שמשתלשל לפניו מעט. ובפרט שמשנה בזה מלשונם של המ"א (סקי"ז) ושל הבאה"ט (סקי"ט) שלא כתבו "כלל".