בשיחת מוצאי י"ט-כ"ף כסלו תשנ"ב: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות, וכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", מוכנים בכל הפרטים ופרטי פרטים "לגשת ולהסב אל השולחן" ("צוגיין און זעצן זיך צום טיש"), שולחן ערוך בכל מטעמים ובכל טוב, החל מעניני הגאולה, לויתן ושור הבר ויין המשומר"... עכלה"ק. - ותוכן זה בכו"כ שיחות דשנת תשנ"ב.

ויש להעיר בלשונו הק', "וכל בנ"י . . מוכנים בכל הפרטים . . לויתן ושור הבר ויין המשומר", דהיינו בפשטות, שכל בנ"י ישתתפו בסעודת הלויתן ושור הבר. וכן משמע בפשטות בכמה מקומות, ובזוה"ק ח"א קלו, א - מפורש הדבר.

והנה, בלקו"ת (ר"פ צו) מבואר תוכנה הרוחני של סעודת הלויתן. דענין האכילה הוא בירור של המאכל, שע"י האכילה מתעלה מדרגתו ונכלל בדרגת אדם; ולעתיד לבוא יתגלו נשמות חדשות, שלגביהם גם הנשמות שבזה"ז נחשבות כבהמה וכו', וזהו עניינה של סעודת הלויתן, שניצוץ מהנשמות שבזה"ז יתלבש בתוך בשר הלויתן ושור הבר, והנשמות החדשות, שיאכלו את הלויתן ושור הבר, יבררו עי"ז נשמות אלו ויעלו אותם לדרגת הגילוי דלעתיד.

ומביאור זה עולה, שמי שיאכל את הלויתן ושור הבר יהי' דוקא הנשמות החדשות שיתגלו לעתיד. ובל' כ"ק אדמו"ר נ"ע (המשך תער"ב ח"ב ע' א'נח): "וז"ע סעודת לויתן ושור הבר שיהי' לעתיד שהן נשמות דעכשיו שהן בחי' פני אדם יהיו לגבי הנשמות דלעתיד כמו דגים ובשר ויהיו להם בבחי' מאכל שיתעלו ע"י". - ולהעיר גם מל' הש"ס (ב"ב עה, א; פסחים קיט, ב) שהסעודה תהי' לצדיקים.

[אבל לכאו' צ"ע, כי בגמ' פסחים שם מבואר להדיא שישתתפו בסעודה האבות ומשרע"ה וכו', שהם מהנשמות שבזה"ז ולא מהנשמות דלעתיד! ואולי לפ"ז נצטרך לומר, שהסעודה שעלי' מדובר בפסחים שם אינה אותה סעודה דלויתן ושור הבר. ועצ"ע].

אמנם בשיחות וכו' משמע, כנ"ל, שהסעודה תהי' לכל ישראל. ויש לומר בזה דהנה ישנו מאמר מכ"ק אדמו"ר - ד"ה ואכלתם אכול, מוצ"ש פ' צו תשל"ח -, המיוסד על הדרוש שבלקוטי תורה (שם), בענין זה דאכילה לע"ל, אבל שם יש הדגשה אחרת לגמרי מהמבואר בלקו"ת (ובהמשך תער"ב הנ"ל):

בלקו"ת מבואר, שענין האכילה הוא לברר ולהעלות את המאכל. ולע"ל יתלבשו הנשמות בבשר הלויתן ושור הבר, וע"י שיהיו למאכל לנשמות החדשות - יתעלו ויתבררו הנשמות שבזה"ז.

אבל במאמר שם מבאר, שענין האכילה הוא שעי"ז נעשית עלי' בהאדם האוכל, וע"פ הידוע שהניצוצות שבדברים הגשמיים נעלים יותר מהאדם, וע"י שהאדם אוכל אותם נעשית עלי' בו עצמו. וענין האכילה לע"ל, שאף שהאדם יהי' כבר מבורר, מ"מ ע"י האכילה יתעלה עוד יותר: "דכמו שע"י ענין האכילה דזמן הזה מגיעים לבחי' שלמעלה באי"ע ממדריגת האדם, הנה כמו"כ יהי' לע"ל, שע"י האכילה יגיעו לבחי' שלא בערך".

וע"פ המבואר במאמר זה, שענין האכילה דלע"ל הוא כדי להעלות את האדם האוכל, מובן ששייך הוא לכל ישראל, שע"י שכולם יאכלו הלויתן ושור הבר תהי' בהם עלי' גדולה לאין-ערוך.

אבל עדיין צע"ק, בהחילוק שבין המאמר - להמבואר בלקו"ת ובתער"ב. ובוודאי יעיינו בזה קוראי הגליון שי'.

זמנה של סעודת הלויתן

כמוזכר לעיל, בכו"כ שיחות משנת תשנ"ב, אמר כ"ק אדמו"ר שמוכנים לגאולה באופן הכי שלם, וצריכים רק "לפתוח את העיניים" ולראות כיצד יושבים כבר ליד השולחן עם הלויתן ושור הבר וכו'.

ולדוגמא - לשונו הק' בשיחת ש"פ וישלח תשנ"ב: ..."ומזה מובן, שבימינו אלו ממש צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש - היינו שיושבים יחד עם הקב"ה ("ישראל וקוב"ה כולא חד") ב"שולחן ערוך" לסעודת הנישואין, הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר"...

ולכאו' יש בזה דבר חידוש. דהנה, באגרת הידועה ע"ד תחה"מ (נדפסה ב"שערי גאולה - ימות המשיח" ע' רפט ואילך) הערה 23 מבואר: "סעודה זו תהי' בימות המשיח או בתחילת זמן התחי'". ולאח"ז מביא, שבלקו"ת (שם) משמע שיהי' בזמן תחיית המתים עצמו.

בקונ' "תורה חדשה" (משיחות חה"ש תנש"א) הע' 108, אומר, באופן של חידוש: "...ועפ"ז צ"ל שהסעודה דלויתן ושור הבר תהי' בימות המשיח, לפני תחה"מ, כי, לאחרי ש"מצוות בטלות" אין מקום לשקו"ט אם "זו היא שחיטה כשרה", ואין צורך ב"חידוש תורה"."

אבל ע"פ המבואר בקונ' "מצוות בטלות" (תשרי תשנ"ב), שגם בתחה"מ תהי' שלימות בקיום התורה והמצוות, מובן שאין הכרח לומר כן, ושפיר אפ"ל שהסעודה תהי' בתחה"מ, כדמשמע בלקו"ת שם.

ואילו בשיחות הנ"ל משמע בפשטות (אם כי אינו מוכרח לגמרי) שסעודה זו תהי' ממש בתחילת ימות המשיח, ועד כדי כך שכבר עכשיו יושבים ליד השולחן וכו' וצריכים רק "לפתוח את העיניים"!

ולהוסיף: ע"פ המבואר במדרשי חז"ל, צריך להיות לפני סעודה זו שחיטת שור הבר בסנפירי הלויתן וכו', שזהו ג"כ ענין שלם וכו', ובפרט ע"פ המבואר בחסידות (לקו"ת ר"פ שמיני. תו"ח ר"פ תולדות) בתוכנה של שחיטה-זו.

ויתירה מזו, לפי מה שמבאר כ"ק אדמו"ר בקונ' "תורה חדשה" (הנ"ל), מכיון שבשחיטה זו יש "חידוש תורה" מיוחד, ילמד זאת מלך המשיח לחכמי הסנהדרין, עד שיתקבל ויונח בשכלם, שגם זה - בפשטות - דבר שייקח זמן וכו'. ועפכ"ז תמוה קצת, מה שמשמע שהסעודה (שלאחרי השחיטה וכו') היא א' הדברים הראשונים שיהיו מיד בתחילת ימוה"מ, ועד שכבר עכשיו ערוך כבר השולחן וכו'!

ואולי קצת ביאור בזה יש ללמוד מתוך לשון שיחה זו עצמה (שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב), שקורא לסעודה זו "סעודת הנישואין" - שעפ"ז מובן שמתאים שתהי' בסמיכות לרגע הנישואין שבין הקב"ה ובנ"י, בוא הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ועצ"ע.