בגליון האחרון שקו"ט הרה"ג הרב גרליצקי שליט"א במעמדה של תענית אסתר לעת"ל, והביא מדברי כ"ק אדמו"ר (בשיחת תענית אסתר תשמ"ו) שמשמע שלא תתבטל לע"ל, כימי הפורים עצמם, ש"וזכרם לא יסוף מזרעם". וכן חקר בשיטת הרמב"ם (סוף הל' תעניות) בזה.

ולכאו' אפשר להוכיח בפשטות מדברי הרמב"ם שתענית אסתר לא תתבטל. שהרי הרמב"ם מביא את הפסוק (זכרי' ח, יט) "כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהי' לבית יהודה לששון ולשמחה", היינו, שמדבר רק ע"ד ארבעה צומות אלו. (וראה גם בלקו"ש חט"ו ע' 414 הע' 24, שמבאר לפ"ז השינוי בין הפסוק שהביא הרמב"ם לפסוק שהביא הטור - סו"ס תקפ - "והפכתי אבלם לששון", שהטור קאי על כל הצומות והרמב"ם קאי רק על ד' צומות אלו).

אלא, שלאידך גיסא, הי' אפ"ל להיפך, שהרי הרמב"ם כותב "כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח", ובפשטות צ"ע מה בא ה"כל" לרבות, וצריך לומר, שבא לרבות בזה את תענית אסתר, שאף שאינה מפורשת בפסוק, מ"מ הזכירה הרמב"ם בפרק זה (ה"ה) ביחד עם שאר הד' צומות, ובלשונו: "נהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות. ובי"ג באדר - זכר לתענית שהתענו בימי המן", וא"כ גם היא נכללת ב"הצומות האלו שעתידים ליבטל לימות המשיח". (ומה שבכתוב מוזכרים רק ד' הצומות, אולי אפ"ל שתענית אסתר עתידה להתבטל, אבל לא תהי' לששון ולשמחה, כמו שאר הד' צומות. ויל"פ טעם הדבר, כי זה שהצומות יהיו לששון ולשמחה הוא - כמבואר בלקו"ש שם - מפני שיתגלה הטוב שבאבילות וכו', "אודך ה' כי אנפת בי", וזה לא שייך בתענית אסתר שאינה אבילות, וגם כבר יש היו"ט דפורים לציון כל המאורע דפורים).

ולהעיר עוד, שהרמב"ם הכניס תענית אסתר בהלכות תעניות, ולא כבטור ושו"ע שלא כתבו זה בהל' תענית אלא בהל' מגילה. ולכאו' שינוי זה מלמד על חילוק יסודי בכל הגדר של תענית אסתר, שלדעת הרמב"ם היא פרט בהל' תענית, משא"כ להטור ושו"ע הי פרט בדיני פורים. וק"ל.

(ויש להעיר בחילוק זה גם מלקו"ש חט"ו ע' 374. ואכמ"ל).

ועפ"ז - שתענית אסתר כן תתבטל לעת"ל - יש לבאר ה"כותרת" בשיחת תענית אסתר תשמ"ח (שמן הסתם היתה לעיני כ"ק אדמו"ר) - "יהפך לשמחה". - בקרוב ממש.