תלמיד בישיבה
איתא בשבת קיד, א (וכן בנדה כ, א): "והאמר להו ר' ינאי לבניו, אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים, לבנים שמא אזכה ואהי' כחתן בין אבלים, שחורים שמא לא אזכה ואהי' כאבל בין חתנים, אלא בכלים האוליירין".
ופי' רש"י בד"ה 'שמא לא אזכה': "ואשב בין אותן שנידונין בגיהנם שדומין לשולי קדירה", ובמס' נדה פירש"י בד"ה 'שמא אזכה': "לג"ע והצדיקים מלובשים לבנים", והיינו שמפרש דברי ר' ינאי על ג"ע וגיהנום.
לאידך הראב"ד פי' דברי ר' ינאי על זמן תחה"מ דהנה בהשגת הראב"ד בהל' תשובה (פ"ח ה"ד) כתב: "שהרי אמרו עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהם ק"ו מחטה, וכן היו מצווין לבניהם אל תקברוני בכלים לבנים ולא בשחורים שמא אזכה", ועד"ז כתב הטור ביו"ד סי' שנב: "תניא ר' נתן אומר כסות היורדת עם המת עולה עמו לע"ל, על כן צוה ר' ינאי לבניו לא תקברוני בכלים לבנים וכו' אלא בכלים צבועין קצת".
והעולה מדבריהם שיש שני אופנים בביאור כוונת ר' ינאי, לפי רש"י הכוונה היא על ג"ע וגיהנום, ולפי הראב"ד והטור הכוונה היא לזמן התחי' לע"ל. והנה האחרונים (עץ יוסף, פי' הבונה לע"י) התקשו מאד בפירש"י דהרי מה ענין הבגדים לג"ע, הרי ג"ע הוא להנשמה לאחר צאתה מן הגוף, וא"כ מה ענין צבע הבגדים לשם? וראה בספר חפץ ה' להאוה"ח הק' דמבאר ברש"י "כי דוגמת המלבוש שמלבישין את האדם בעוה"ז שמלבשין את הגוף, כן ממש באותו גוון מלבישים את הנשמה כו'". מ"מ צ"ב מה הכריח את רש"י לפרש באופן זה דוקא, ולא כהראב"ד והטור שפירשו על זמן התחי' לע"ל?
ואולי י"ל נקודת הביאור בזה, דלדעת רש"י ר' ינאי לא ס"ל הא דיעמדו בלבושיהם שנקברו בהם, כ"א דעתו היא שיעמדו בלבושים אחרים, ולכן א"א לפרש דברי צוואתו לפני מותו על זמן תחה"מ, שהרי מכיון דלדעתו יעמדו בלבושים אחרים א"כ אין שום נפק"מ באיזה צבע לבושים יקברוהו, ולכן פי' רש"י כוונת דבריו על ג"ע וגיהנום.
ויובן זה בהקדים דאיתא בנדה (סא, ב) "ת"ר בגד שאבד בו כלאים. . עושה ממנו תכריכין למת, אמר ר' יוסף זאת אומרת מצות בטלות לע"ל, א"ל אביי ואי תימא ר' מני א"ר ינאי לא שנו אלא לסופדו אבל לקוברו אסור, א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן אפי' לקוברו, ור' יוחנן לטעמי' דא"ר יוחנן מאי דכתיב במתים חפשי, כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות".
וישנם שני שיטות בפי' סוגיא זו, התוספות והריטב"א (מהדורת מוסד הרב קוק) פירשוהו על זמן התחי' שהרי אז יעמדו בלבושיהן שנקברו בהן, וא"כ יהי' לבוש כלאים, ובזה חולקים ר' ינאי ור' יוחנן, דלר' ינאי אין מצוות בטלות לע"ל בזמן התחי', ולכן אסור לקוברו בכדי שלא יעמוד בהם, ולר' יוחנן מותר לקוברו בכלאים דכאשר יעמוד בהם יהי' פטור מקיום מצות כלאים, דמצות בטלות לע"ל בזמן התחי', ולפי פירוש זה הכוונה בהוכחה מהפסוק במתים חפשי הוא כמ"ש הריטב"א "לומר שיצא חפשי מן המצוות לדורי דורות, ואפי' לזמן תחה"מ". והרשב"א והר"ן פירשוהו על זמן המיתה עצמו, ומבארים שגם זמן המיתה נק' לעתיד לבוא, ולעולם לכו"ע יתחייבו במצוות בזמן התחי', אלא שחולקים אם מצות בטלות לעתיד בזמן שהוא מת, ומבאר שלפי ר' ינאי יש חיוב החי על המת כמו שאנו מוזהרין שלא להאכיל לתינוק בידים וכו', ולכן אסור לקוברו בכלאים, ולר' יוחנן אין חיוב החי על המת, שאין המת כתינוק אלא המת חפשי לגמרי מענין המצוות, ולכן מותר לקוברו בכלאים.
ולכאו' קשה על הרשב"א (וכמו שהקשה בספר סדרי טהרה, נדה שם) דסו"ס איך התיר ר' יוחנן לקבור את המת בכלאים, גם אם אין חיוב החי על המת, הרי כשיעמוד בזמן התחי' יעבור על איסור כלאים, שהרי לפירושו לכו"ע יהיו חייבים במצות בזמן התחי'?
ולת' קושיא זו מבאר הרשב"א בפירושי אגדות (ברכות יב, א) דר' יוחנן ס"ל שלא יעמדו באותם לבושים ממש שנקברו בהם, כ"א יעמדו בלבושים סתם, ויש להוסיף שהוא ע"ד דעת רבי בירושלמי (המבואר בתוס' כתובות קיא, ב) דס"ל שלא יעמדו בלבושיהם שנקברו בהם כ"א יעמדו בהלבושים שהיו רגילים ללבוש בחייהם.
והוסיף להוכיח בספר סדרי טהרה, דאם נאמר שלר' יוחנן לא יעמדו באותם לבושים שנקברו בהם, עכצ"ל שגם ר' ינאי ס"ל הכי, שהרי אם לר' ינאי יעמדו בלבושיהם שנקברו בהם, א"כ מנ"ל להש"ס דחולקים בענין במתים חפשי והיינו בענין חיוב החי על המת, הרי אפ"ל שלכו"ע במתים חפשי ואין חיוב החי על המת, אלא שלר' ינאי אסור לקוברו בכלאים כיון שיעמוד בהם בזמן התחי' ויעבור על איסור כלאים ולר' יוחנן מותר לקוברו בכלאים כיון שלא יעמוד בהם בזמן התחי' כ"א בלבושים אחרים, ומכיון שהש"ס לא פירש הכי כ"א שחולקים בענין חיוב החי על המת, עכצ"ל שאינם חולקים בענין זה ובין לר' ינאי ובין לר' יוחנן לא יעמדו באותם לבושים שנקברו בהם.
ולפי כל הנ"ל י"ל בעניננו דרש"י פי' הסוגיא כמו הרשב"א וכפי שנתבאר שגם לר' ינאי לא יעמדו בלבושים שנקברו בהם, כ"א בלבושים אחרים, וא"כ א"א לפרש דברי ר' ינאי שלא יקברוהו בכלים לבנים וכו', על זמן התחי', שהרי אין נפק"מ איך יקברוהו בין כך יעמוד בלבושים אחרים, ולכן פירש"י דברי ר' ינאי על ג"ע וכו'.
ויש להמתיק משנת"ל עפמ"ש בסדר הדורות שר' ינאי ור' יוחנן קיבלו מרבי, והרי רבי (בירושלמי כתובות פי"ב ה"ג, ועיין תוס' כתובות הנ"ל) ס"ל דלא יעמדו בלבושים שנקברו בהם כ"א בלבושים אחרים.
Download PDF