בנוגע למה שכתבנו מקורות ללקו"ת בענין תשובה לעת"ל, הנה נחזור עוד הפעם על דברינו:

בלקו"ת צו יג, א: "לע"ל הוא אומר בלע המות לנצח שלא יהי' הגשמיות מעלים ומסתיר כו'. דדוקא בשעה שיש מצה ומרור שהוא בחי' היום לעשותם אזי דוקא ממשיכים בחי' גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע כו'. משא"כ לעת"ל אין מועיל בחי' תשובה וכמ"ש בגמרא פכ"ג דשבת דקנ"א ע"ב ע"פ אשר תאמר אין לי בהם חפץ שאין בהם לא זכות ולא חובה כו'". ע"כ.

הלא אדה"ז כתב כאן שאין תשובה לעת"ל כמ"ש בגמ' שבת קנא, ב "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". דמפורש איתא זה בגמ' על ימות המשיח.

[אמנם רש"י שם פי' דזכות וחובה קאי על עשירות ועניות, אך בכ"מ פירשו דברי הגמ' דבימות המשיח אין זכות וחובה דקאי על מצוות, כאשר נציין בעז"ה].

וע"ז רשמנו בגליון כמה מקורות שמפורש בהם כמו דברי הלקו"ת, דבימות המשיח אין תשובה:

הרמב"ן בפ' נצבים (ל, ו) ע"פ "ומל ה"א את לבבך", שמאריך בענין הבחירה בטוב או רע שהוא רק בזה"ז משא"כ בימות המשיח יהי' בטבע האדם בחירה רק בטוב ולא יתאוה הלב כו', ומסיים: "וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה כי בימי המשיח לא יהי' באדם חפץ אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה כי הזכות והחובה תלויים בחפץ", ע"כ. דמפורש ברמב"ן כדברי אדה"ז שבימות המשיח לא יהי' בחירה ותשובה, ושזהו הפירוש בגמ' שבת קנא שבימות המשיח לא יהי' זכות וחובה דמצוות.

עוד הבאנו מאוה"ת דברים ע' לא, וז"ל: "ואפ"ל שזהו משארז"ל בשבת פכ"ג קנא, ב והגיעו שנים אשר תאמר אין לי חפץ בהם אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה כו', משום דבחי' יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא כו', וכמארז"ל ע"פ במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, כי שכר מצותיו זה רק מבחי' שמו אלא שהוא שמו הגדול, אבל אשר אנכי מי שאנכי מצוך לשון צוותא וחיבור זהו דוקא בעוה"ז". ע"כ באוה"ת. והיינו שמביא מפורש את הגמ' בשבת על ימות המשיח שאין בהם זכות וחובה דמצוות.

עוד הבאנו מדברי הרבי בתורת מנחם ח"ח עמ' 135: "על הזמן דלעת"ל נאמר "שנים אשר גו' אין בהם חפץ", כי אי אפשר לפעול אז מאומה, וכל הגילויים שיהיו לעת"ל תלויים הם במעשינו ועבודתינו בזה"ז".

[ועוד הבאנו מקור מן המד"ר בקהלת, וכאשר הארכנו יותר בגליון תתק"ד].

הרי כל מקומות אלו שהבאנו, מובא בהם הגמ' שבת קנא, ב שמפורש שם בגמ' על ימות המשיח שאין בהם זכות וחובה.

והדברים פשוטים וברורים, ובכל זאת חזרנו כבר על דברים אלו בגליון תתק"ד, וחזרנו כעת על דברינו בפעם שלישית.

ב) ובכל דברינו במקורות אלו על הלקו"ת, הבאנו המקומות שמפורש בהם הגמ' שבת שבימות המשיח לא יהי' זכות וחובה כו'. אולם לא נכנסנו בדברינו אלו (המקורות על הלקו"ת) בפירוש הגמ' דמס' שבת על איזה תקופה בימות המשיח קאי, אם ביום הראשון לביאת המשיח, או למחרתו או לאחר זמן קצר או לאחרי זמן ארוך או כיו"ב. אנו רק הבאנו את המקומות שמפורש בהם לשון הגמ' במס' שבת שבימות המשיח אין בהם זכות וחובה.

ומה שמפלפל הרב יי"ק בגליון תתק"ה באריכות על הגמ' שבת שם, על איזה תקופה בימות המשיח מדובר בגמ'. הנה אפשר זהו פלפול טוב על הגמ' שבת. אבל כמובן אין זה שייך כלל לדברינו.

[ובכל זאת יש להעיר אשר לשלימות פלפולו כדאי שירחיב הענין לא רק על יסוד דיוקי לשון באגרת אחת של הרבי אלא שיביא בענין זה עוד מקורות שונים של התקופות בימות המשיח בעוד שיחות ואגרות קודש, שיש בזה הרבה מאד].

ג) מצאנו הערה אחת על דברינו אלו בדברי הרב יי"ק בגליון שם, וזהו על מקור נוסף שהבאנו מס' "מנהגי מהרי"ל" בעשי"ת (שהובא בס' "ימות המשיח בהלכה להרה"ג הר"א גערליצקי שי') שכתב שחייב אדם לשוב בתשובה בכל יום משום דלימות המשיח אין מקבלין בלא תשובה. ע"כ. ואנו הבאנו את זה בתור מקור נוסף לדברי הלקו"ת שאין תשובה לעת"ל.

וע"ז כותב הרב יי"ק שלפי דברי הרבי באגרות קודש ח"ב ע' סח, הנה דברי הרמב"ן וכו' שבימות המשיח לא יהי' תשובה קאי על תקופה מאוחרת יותר בימות המשיח (ובתחילת ימוהמ"ש עדיין יהי' ענין תשובה). ואילו מדברי המהרי"ל משמע שהוא מדבר גם מיד בתחילת ביאת המשיח שלא יועיל אז תשובה. וזוהי הערה טובה על דברינו. ותודתינו נתונה לו על כך.

[ולפ"ז הרי יתקיימו דברי הרה"ג הר"א שי' גערליצקי בס' ימות המשיח בהלכה, שכ' שם על דברי המהרי"ל "ואולי גם לשיטת המנהגי מהרי"ל שייך תשובה אם דחק ונכנס" (וע"ש המקור). ואנו הקשינו ע"ז דהלא כ' אדה"ז שלעת"ל הוא עולם ברור שאין בו בחירה ואין שייך בו תשובה כו', א"כ איך יועיל תשובה גם בדחק ונכנס. אולם לפי מה שמביא הריי"ק שי' מהאג"ק ח"ב הלא יתכן כי להמהרי"ל שמדבר גם מיד בביאת המשיח יועיל דחק ונכנס, משא"כ אדה"ז והרמב"ן שמדברים בתקופה מאוחרת יותר של ימות המשיח].

ד) וכן מה שכותב הרב יי"ק בגליון תתק"ה, שבדבריו הקודמים כן הי' בהם לתרץ את קושייתינו על האוה"ת בפ' דברים (בענין בעל המאמר דבימות המשח אין בהם חפץ שהוא ר"ח בר אבא). הנה יתכן שבתחילה לא הובנו דבריו כראוי. ואתו הסליחה.

ה) בנוגע לשיטת הרמב"ם ומה שכתבנו עוד בענין זה, הנה כבר כתבנו את דברינו פעמיים, והמעיין יראה בעז"ה את הדברים בכל הגליונות. ואין טעם לחזור עוה"פ על דברים פשוטים.