שליח כ"ק אדמו"ר, קאנזאס סיטי
במה ששקו"ט בקובצים האחרונים בנוגע מצות לעת"ל ובפרט בנוגע לבשר בחלב וכו', הנה לכאורה בכללות הענין יש לעיין, וכדלקמן:
מכיון אשר בזמן דלעת"ל "רוח הטומאה אעביר מן הארץ" הנה לכאורה בכלל לא יהיו "דברים אסורים" מכיון אשר יניקתם מגקה"ט יעברו כליל מן העולם. וּלכאורה מה שישאר יהא רק ק"נ (ואשר לכן אוה"ע לעת"ל או שיתעלו לנוגה או שיבטלו כליל).
ולפי"ז צ"ע: א) איך אומרים אשר מצות אינן בטלות לעת"ל ביחס לכללות מל"ת אשר איסורם נובע מגקה"ט?
כמו"כ יש לעיין מה יהא עם שאר חיות הטמאות וכו' (שהרי רק הד"א "עתיד ליטהר" (לכאורה)). והאומנם נאמר אשר "ארי' כבקר יאכל גו'" פירושו (גם) שישתנה מגקה"ט לק"נ (ויהא אז מותר באכילה?!)
לאידך, (לכאורה) כבר מצינו אשר יכול להיות מצב של גקה"ט בג"ע (התחתון - עכ"פ):
שהרי (בלקו"ש ל"ה ע' 239): "במענה על שאלה על מ"ש ספ"א דתניא בענין ק"נ שהוא עץ הדעת טוב ורע, דלכאורה, כשהקב"ה ציווה לא לאכול מהעץ, א"כ העץ יש לו גדר של גקה"ט, ולמה זה נחשב לק"נ?" - ל' המו"ל.
הנה ע"ז ענה כ"ק אדמו"ר "איסור אכילת עץ הדעת לא הייתה אלא לג' שעות - כמבואר במרז"ל".
הרי (לכאורה) חזינן מהנ"ל שבעת איסורו הי' בגדר של גקה"ט, ומ"מ זה הי' נמצא בג"ע; וא"כ האפשר דבר כעין זה (אף שאז יהי' במצב של "מאד" - גבוה גם מאדה"ר קודם החטא) גם לעת"ל?
לאידך, רואים אשר גם מיד בתחילת הבריאה הי' שינוי עיקרי כזה - דבר שקודם מכן הי' בבחי' גקה"ט השתנה לקליפת נוגה, וא"כ לכאו' יכול להיות כן לעת"ל (ולהעיר ג"כ מתניא פרקים ו-ח וביאורי רבינו להנ"ל כפי שנלקטו ב"מ"מ הגהות וכו' לסש"ב" (ובפרט מש"כ שם לגבי "ערלה") (ולהעיר ג"כ מגדרו של חמץ בפסח (ואחש"פ), שאר ימות השנה, ובחג השבועות, ואכמ"ל).
(ומענין לענין: הריבוי דעות בנוגע הפרי דעה"ד וכו', לכאו' יומתק עפ"י הידוע דדעת "כולל שית". ותן לחכם כו').