תות"ל - 770
ידועה מחלוקת המפרשים (עה"פ "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה" - צפני' ג, ט) אם לעת"ל יתבטלו לשונות האומות או לא. ובשיחת ש"פ וישב תש"נ מבאר את השיטה שלא יתבטלו, ומאריך בהמעלה שיש (גם) בלשונות האומות. ובתוך הדברים מביא, שאפילו חלק מכ"ד כתבי קודש דנביאים וכתובים נכתבו (לא בלשון הקודש, אלא) ארמית - עיי"ש.
ולכאו' לפ"ז צע"ק בשיטה השני' שכן יתבטלו לשונות האומות, וראה באור-התורה להצ"צ (נ"ך ע' תתקד ואילך) שמבאר שיטתם, כי כל הענין של בירור לשונות אלו וכו' הוא רק בדרגה נמוכה, וכשיתעלו לדרגה נעלית יותר כבר לא יהי' צורך בזה. ומביא דוגמה מהגר שפחת שרה, שאף שהיתה צדקנית בדרגתה, לגבי דרגת שרה היתה צרה, ועד ששרה גירשה אותה מביתה. - וכיצד אפשר לתווך ביאור זה עם הא דחלק מהנ"ך עצמו כתוב בשפה שאינה לה"ק!
ובכלל צ"ב במאי פליגי ב' השיטות, ובפרט שהסברא הפשוטה נותנת לכאו' כהשיטה שלא יתבטלו, שהרי ענינה של הגאולה הוא לגלות את ה"אלופו של עולם" בכל הפרטים החיוביים שבעולם (ראה באריכות שיחות ש"פ אחו"ק וש"פ אמור תנש"א), ובוודאי שלא לשבור ולבטל (להעיר משיחת ש"פ בראשית תש"נ), וא"כ מהו הסברא לומר שיתבטלו לשונות האומות?!
אמנם נראה דלהרמב"ם אינה קושיא כלל, ודוגמה לדבר מענין זה עצמו שבו מצינו שמשתמשים בלשונות האומות באופן הנעלה ביותר: ספרי הנביאים והכתובים. שעל אף כל המעלה שבזה וכו', ופשוט, בכ"ז פסק הרמב"ם (הל' מגילה ספ"ב) "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח". (וראה לקו"ש חכ"ו ע' 222 הע' 33, שכוונתו כפשוטה). וא"כ שפיר י"ל גם בנוגע ללשונות האומות (ובמכל-שכן וקל-וחומר), שיתבטלו אז.
ולכאו' הביאור בהסברא שבזה (כיצד מתיישב עם זה שהגאולה לא באה לשבור ולבטל כו'), כי שני ענינים אלו - נביאים וכתובים, ולהבדיל - לשונות האומות - הם לא ענינים שהיו בעולם מתחילת בריאתו, ב"תכנית המקורית", אלא נתחדשו רק לאחר מכן. לשונות האומות הו"ע שנתחדש רק בדור הפלגה, כמסופר בפ' נח (יא, א ואילך); והנביאים והכתובים נתחדשו רק לאחר חטא העגל, כדברי חז"ל (נדרים כב, ב) "אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד".
ולכן י"ל, שהם אינם נחשבים חלק מגדר העולם עצמו, שהגאולה באה להעלותו וכו', אלא כענין זמני שניתן למטרה מסויימת, ושפיר מובן מה שיתבטלו בימות המשיח. ולהעיר שכמו שבלשונות האומות מצינו מחלוקת במפרשים, כנ"ל, עד"ז בספרי הנביאים והכתובים, שהרמב"ם ס"ל שיתבטלו, ויש החולקים עליו (נסמנו בלקו"ש חכ"ו שם).
ועצ"ע.
Download PDF