בפ' חיי-שרה (כד, יד) "ובה אדע" פרש"י, "לשון תחנה". וצריך ביאור מה חסר בפי' הפסוק, ומדוע לא מפרש כפשוטו שעי"ז ידע.

הרש"ל מפרש שהי' קשה לרש"י הלא זהו ניחוש, אך לכאו' אי"ז פי' פשוט.

השפ"ח מביא עוד פי' שאיך ידע שזהו סי' מובהק, אך רש"י אח"כ על הפסוק "כי עשית חסד עם אדוני" מפרש: אם תהי' ממשפחתו והוגנת לו "אדע שעשית חסד" והיינו שזהו סימן מובהק.

בפסוק גופא קשה הל' ובה אדע, הול"ל ואדע.

שם פסוק נז, על "ונשאלה את פיה" פרש"י "מכאן שאין משיאין אשה אלא מדעתה". אך הלא על עצם הנישואין לא שאלוה כ"א על ההמתנה!*

שם פסוק סו: "ויספר העבד" מפרש"י "גילה לו נסים שנעשו לו שקפצה לו הארץ ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו". אך בפסוק הלא לא מפורש שקפצה לו הארץ ומה זה בכלל נוגע להשידוך. ומה קשה לרש"י כפשוטו שסיפר לו מה שקרה*.

ובפסוק גופא קשה מהו את כל אשר עשה. הלא אפי' קפיצת הארץ הוא לא עשה, ואפי' השידוך הי' לא ע"י עשייתו. אך ע"ז י"ל שזהו שרש"י מוסיף "בתפלתו" שזהו פעולתו.