בפרש"י תשא ל, כו ד"ה 'ומשחת בו' בענין "כ"ף יונית" ובתצוה כט, ב ד"ה 'משוחים בשמן' ובעוד כ"מ - ישנם בדפוסי רש"י (וכן בגמרא) הרבה גירסאות, וכל מפרש פי' לפי הגירסא שהי' לפניו. להלן אביא רשימה מגירסאות בדפוסים שונים,

ואתחיל מפירש"י תשא שם ד"ה 'ומשחת בו', שעל דיבור זה מיוסד השיחה שנדפס בלקו"ש חכ"ו ע' 241 ואילך:

- (מה שרשום "דפוס" (בהטבלה לקמן) - הכוונה לחומש מקראות גדולות, צילום מדפוס ווילנא הנפוצים.

דפוס "רומי": לפני כמה שנים ערכו בדיקה מהנייר, והוכיחו שהנייר הוא משנים רכז-רל.

דפוס "ריג'ו": הוא שנקרא "דפוס ראשון", נדפס בשנת רלה, [זהו הספר הראשון שיודעים שנת ומקום הדפוס], ובלקו"ש מצויין "דפוס א'".

דפוס "אלקבץ": נדפס בשנת רלו, ובלקו"ש מצויין "דפוס ב'" או "שני". [דפוס זה הוא מדויק ביותר, כמעט בלי הוספות מהמעתיקים].

דפוס "בולניא": נדפס בשנת רמב.

דפוסים אלו (רומי, ריג'ו, אלקבץ, בולניא) נחשבים כמו כת"י, היות שהם בודאי נדפסו מכת"י) -

דפוס	רומי	ריג'ו	אלקבץ	בולניא
כל
המשיחות
כמין
כ"ף	כי	כי		כי
יונית	(ליתא)	(ליתא)	(ליתא)	(ליתא)
חוץ
משל
מלכים
שהן			שהיא
כמין
נזר

ובכת"י רש"י [שנכתב ע"י רבינו שבתי הרופא]: "כל המשיחות כמין כי, חוץ משל מלכים שהיא כמין נזר". אלו הם הגירסאות כמעט בכל הדפוסים.

(וראה בלקו"ש שם ע' 242, שאפשר לפרש תיבת "כי" שהוא ר"ת "כ"ף יונית", עיי"ש).

וברש"י בפרשת תצוה כט, ב ד"ה 'משוחים בשמן':

דפוס	רומי	ריג'ו	אלקבץ	בולניא
אחר
אפייתן
מושחן
כמין		כמי'
				כי
כ"ף		(ליתא)		וקיא
יונית
שהיא	(ליתא)
עשויה		(ליתא)
	כמין		כמין
כנו"ן			כ"ף	כנו"ן
שלנו
			כזה כ'	כזה נ'

(וכן בדפוס נאפולי נוסף אחר תי' "שלנו": "כזה כ'").

ובכת"י רבינו שבתי: "אחר אפייתן מושחן כמין כי יונית, פירוש כמין כ"ף יוונית שהיא עשוייה כמין נו"ן כפופה שלנו".

והנה בדפוס ריג'ו הגירסא: "כמי' יונית", והיינו שזהו צורת ה"כי יונית". ואף שבדפוס אינו ניכר כ"כ, אמנם מצאתי שגם ב"יוסף הלל" ראה זה, ומציין שזהו הציור של "כי יונית". ולזה צ"ע מה שכתוב בלקו"ש חכ"ו ע' 242 הערה 37 שבדפוס ראשון לא נמצא הציור.

ולהעיר שבדפוס בולניא הגי' "כי וקיא" (כנ"ל), וזהו כמין הדגשה שאל תקרא "חי" (שהיא "x" ביונית) אלא "קיא" דהיינו אות "k".

והנה מפרש רש"י בתצוה כט, ז ד"ה 'ומשחת אותו': "אף משיחה זו כמין כ"י", וכן הוא בכל הדפוסים חוץ מדפוס אלקבץ ודפוס "אישר" - דשם יש הוספה אחר תיבת "כי": "בלשון יוני קורין לכ"ף כי".

ובגמרא הוריות יב, א: "כמין כ"ף יונית", ופירש"י שם: "כמין כ"ף כזה: ח". ובמסורת הש"ס בהוריות כ' שט"ס הוא, וצ"ל "x".

וב"תורה שלמה" להרב מ. כשר במילואים לפ' תצוה (בסוף כרך כג סי' כ - מצויין בלקו"ש שם הערה 31) מביא כל השיטות והגירסאות בזה בגמרא הוריות, כריתות ומנחות.

והנה מה שאפשר לראות מרוב הדפוסים הישנים - שזה אומר כמין "כ"ף" וזה אומר "נו"ן" - שהכוונה ל"c" (שהוא כ"ף הפוכה); ומה שנדפס בהוריות במסורת הש"ס שם - שהכוונה ל"x".

ואולי אפשר לבאר שורש הטעם שאחד כותב שהוא כמו "c" ואחד כותב "x" ואחר כותב "k", עפ"י מה שמובא ב'תורה שלמה' בשם 'שלטי הגיבורים' שם ש"האות העשירית באלפא ביתא יונית היא k, [ונקראת] "כאפא" - הכף דגושה עם פתח תחתיה וגם הפא דגושה עם קמץ תחתיה, (וכן היא [ה"k"] משמשת בהרבה לשונות באותו ביטוי)...", ועי' עוד שם. די"ל שאחד קרא "כי (או כ"ף) יוונית" בכ"ף דגושה דהיינו האות 'kappa' שהיא "k", ויש שקרא "כי (או כ"ף)" בביטוי של "חי" (כ"ף רפויה) דהיינו "x" (כנ"ל). וה'תורה שלמה' שם מסיים שהעיקר כהמפרשים שזהו "x", אמנם גם להפירוש שלו יש להקשות, ואכמ"ל.

ובלקו"ש אינני רואה שרבינו מכריע בזה.

והנה מה שהעיר בס' 'יוסף הלל' בפ' תצוה, ורוצה לומר שזהו מחלוקת רש"י והרמב"ם בזה (שנדפס ברמב"ם פ"א מכלי המקדש ה"ט: "כמין כי יוונית כזה x"), הנה כבר העיר ב"תורה שלמה" שם ש"כל מי שבנה יסודו בענין זה על הציור שנמצא ברמב"ם פ"א מהל' כלי המקדש ה"ט אין לזה יסוד, כי הן אמת שכן נדפס הציור מן הוצאת אמסטרדם תס"ב ואילך, אבל בדפוס ראשון שנדפס ברומי בשנת ר"מ [-ואחר בדיקת הנייר נוכחו שנדפס בשנת רכז בערך-] הציור כמו כ"ף שלנו" הפוכה - שהוא "c".

ובכלל יש לציין דידוע שהפי' הנדפס בשם רש"י להוריות, כבר כתב החיד"א בשם הגדולים שאינו לרש"י. וגם בפי' המאירי למס' הוריות אינו מזכירו אף פי' אחד בשם "גדולי הרבנים", שזהו הכינוי לרש"י.

וז"ל המאירי בהוריות יב, א [הוצאת ידידי הרה"ג אברהם ז"ל סופר]: כשמושחין את המלכים מושחין אותם כמין נזר, והוא שמקיפין את ראשו באצבע הטבול בשמן היקף עגול כזה "o", וכהנים גדולים מושחין אותם כמין כי יוני, והוא "כ" שפתחה כנגד הפנים, ושלשה צידי הראש משוחים שני צדדים שבצד המצח וצד שאחורי הפנים כגון ' '. והיינו כמו "ח" הפוכה וכמו "c".

אבל לפי ציור זה עדיין קשה למה לא אמרו "ח" הפוכה, וכמו שהקשו עד"ז על מה שכתוב כעין "כ" או "נו"ן" הפוכה.

ומה שכתב בלקו"ש שם בהערה 37 בשולי הגליון אודות ציור ברמב"ם, יש להעיר מה שכתוב לעיל שהציור נשתנה ברמב"ם הל' כלי המקדש דפוס אמסטרדם.

[ובפ' ויקרא ב, ד בכל הדפוסים הראשונים שראיתי - הגירסא "כמין כי", חוץ מדפוס ריג'ו שהוא כמו שמובא בלקו"ש שם].

והנה שיחה זו נאמרה בשבת פ' תשא תשמ"א, ובזכרוני נחקק אשר כשעמד כ"ק אדמו"ר אחר ההתועדות והלך למקומו לתפלת מנחה עבר ליד אחי הרה"ת צבי הירש שי' שעמד על הבימה, ואמר אחי לכ"ק אדמו"ר, שלכאורה באלף-בית הרוסית הישנה (שהיא כאלף-בית היוונית) "קי" - שהוא ככ"ף דגושה - נכתבה כמו "k" בהיפך, וענה כ"ק אדמו"ר שהאמת כן הוא.