בפ' נצבים כט, כה נאמר "וילכו ויעבדו אלוהים אחרים וישתחוו להם, אלוהים אשר לא ידעום...".

ובפירש"י שם ד"ה לא ידעום: לא ידעו בהם גבורת אלהות, עכ"ל.

וצריך להבין: הלשון של "בלתי ידיעה" בצירוף לאלוהים אחרים נאמרו כמה פעמים בס' דברים לפני כן ובלי שרש"י יפרשם:

בפ' ראה בענין של הנביא שקר - "אלהים אחרים אשר לא ידעתם"; שם גבי המסית ומדיח - "אלקים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך"; שם גבי עיר הנדחת - "אלהים אחרים אשר לא ידעתם", ועוד.

הנה בפ' ראה מובן מתוך פשוטם של כתובים הכוונה שב"העדר הידיעה" בצירוף לאלוקים אחרים.

הנביא שקר, המסית, והאנשים בני בליעל שמטרתם להשפיע על השומעים דבריהם, כוונתם להדגיש בדבריהם שהאלוקים שהם מציעים להם אינם כמו אלו שהם יודעים עליהם ומכירים אותם מקרוב שאין בהם ממש, אלא הם אלוקים אחרים חדשים או מרחוק וכו' שעדיין לא הכירו ויש בהם תועלת וכדאי לעבדם וכו'.

ובכן כשהנביא שקר אומר "נלכה אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם" - אין רש"י צריך לפרש ענינו של העדר הידיעה בזה,

וכן כשהמסית אומר "נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך" - מובן מאליו כוונתו, ואין צורך בפירש"י (רק שרש"י מעיר על הוספה של "ואבותיך"),

וכן הדבר גבי ה"אנשים בני בליעל", שבאים להדיח את יושבי עירם, ובדבריהם - "נלכה ונעבדה ... אשר לא ידעתם".

משא"כ בפסוק הנ"ל שבפ' נצבים - אין מקום לאותו המובן כמו שבפסוקים הנ"ל בפ' ראה, ונעשה צורך לפירוש מיוחד בפירש"י.

- וע"י פירש"י מובן היטב הוספת "אשר לא ידעום"; שהם חלק מדברי הגויים ביישוב תמיהתם "על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת...".

דהיינו הגם שעם ישראל לא הכירו בהאלוהים אחרים גבורת אלהות ובכל זאת עזבו את ברית אלוקי אבותם ועבדו להם - שעי"ז מובן להם גודל עוונם וחומר עונשם.

וכוונה זאת בפירש"י בפ' נצבים מפורשת ובולטת יותר בפירש"י בפ' האזינו ד"ה לא אלוהי (לב, יז): כתרגומו, דלית בהון צורך, אילו הי' בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו. ע"כ לשון רש"י שם.