בראשית (כא, יא) רש"י ד"ה "על אודות בנו: על ששמע שיצא לתרבות רעה. ופשוטו, על שאומרת לו לשלחו.

רש"י הקדים את המדרש, שכן הוא מתפרש יותר טוב בפשש"מ. שכיון שלפני זה מסופר ששרה אמרה לאברהם שישלח את ישמעאל, אין מתאים ההמשך "על אודות בנו", שלשון זה משמע ענין כללי, שאילו קאי על זה שאמרה לשלחו, הי' מתאים יותר "וירע על אמרה לשלחו", או "על שילוחו". שלכן הביא את המדרש, שעפ"י המדרש אינו מדבר על פרט זה של שילוחו, אלא על כללות מצבו "שיצא לתרבות רעה", שע"ז מתאים יותר הלשון "על אודות בנו" - "על ששמע שיצא כו'" שבגלל זה שרה אומרת לשלחו.

ואעפי"כ לא הסתפק רש"י בפירוש זה (של המדרש), כי בפשש"מ לא כתוב שיצא לתרבות רעה, אלא שחז"ל פירשו (בפסוק ט') "ותרא שרה את בן הגר המצרית . . מצחק", ש"מצחק" זה "לשון עבודת אלילים . . ד"א לשון גילוי עריות . . ד"א לשון רציחה כו'", אבל כיון שבפשש"מ לא כתוב (בבירור) מה זה "מצחק", שלכן גם יש שלשה פירושים בדבר, שבפשטות כשרש"י אומר "ד"א", אין הפי' הוספה על הקודם, אף שכאן יתכן שכן, אבל בדרך כלל "ד"א" - ענין אחר הוא, והיינו או שהי' עבודת אלילים או כו'. וא"כ, קשה לומר ש"פשוטו" של "על אודות בנו" הוא על שיצא לתרבות רעה (שאין זה כתוב ב"פשוטו"), לכן פירש"י "ופשוטו על שאומרת לו לשלחו". שזה הסיפור המפורש בפשוטו של מקרא.