בפרשת עקב בקטע של והי' אם שמוע (פרשה שני' שבק"ש) בפירש"י ד"ה אלוהים אחרים (יא, טז): שהם אחרים לעובדיהם, צועק אליו ואינו עונהו, נמצא עשוי לו כנכרי, עכ"ל.

ביטוי זה כבר נתפרש ע"פ פירש"י הנ"ל בפעם הראשון שהופיע בתורה לשון זה - בעשרת הדיברות שבס' שמות בפסוק לא יהי' לך אלוהים אחרים על פני. חזרת רש"י על פירושו בס' דברים עוה"פ אינו קושיא מצד עצמו אחרי מרחק של רבוי פרשיות וג' ספרים בין ס' שמות וס' דברים.

אמנם יש לתמוה שהלשון "אלוהים אחרים" נמצא בס' דברים גופא ג' פעמים לפני "והי' אם שמוע".

פעמיים בפ' ואתחנן ופעם אחד בפ' עקב גופא לפני "והי' אם שמוע"!

הנה יש לבאר בדרך אפשר שרש"י בחר לפרש כאן - שעל ידי זה יהי' "ועבדתם אלוהים אחרים" מול "לעבדו (בכל לבבכם)" דלעיל.

דהיינו אחרי שהוכיח רש"י לעיל על לעבדו (בכל לבבכם) - שתפילה קרוי' עבודה, בחר לקבוע פירושו על אלוקים אחרים שבס' שמות גבי וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים שבפ' ק"ש (ולא בג' פסוקים הקודמים שבס' דברים), שתוכן פירושו יש בו ענין התפילה "צועק אליו ואינו עונהו...";

"ועבדתם" תפילה לאלוהים אחרים - מול "לעבדו" תפילה לה' אלוקיכם.

- אלא שעפ"ז יש לטעון שהי' מן הראוי שתיבת "ועבדתם" יצורף לד"ה אלוהים אחרים,

אבל להמעיין בפירש"י "וסרתם" שלפני פירש"י על אלוהים אחרים קרוב לומר שהם פירש"י אחד או לכה"פ המשך אחד,

שבפירש"י "וסרתם" מעתיק תיבת "ועבדתם" (ומתוך כך) ועבדתם אלוהים אחרים, וממשיך בדבריו ומסיים פירושו בהמילים אלוהים אחרים,

והסיום שבפירש"י זה נעשה הד"ה שבפירש"י שאחריו.