רש"י ד"ה "ובחרשת" (שמות לא, ה) - "לשון אומנות כו'". לכאורה הכוונה בפירש"י שכיון שבא בהמשך לפסוק ד ששם כתיב "..לעשות בזהב ובכסף ובנחשת", לכן יש מקום לפרש ש"בחרשת" הוא מין עשי' או חריטה שעושים באבן, ועד"ז בחרשת עץ.

- וע"ז מפרש רש"י שאינו לשון עשי' ופעולה, אלא לשון אומנות, והביא ע"ז ראי' מהפסוק חרש חכם (ישעי' מ, כ), ששם רואים שחרש קאי על האיש ולא על הפעולה.

ומסתייע גם מתרגום אונקלוס, שהוא מפרש על ובחרושת - "ובאמנות", שמכאן (גם) רואים שקאי על האומנות (ולא על הפעולה).

אלא שא"כ יש לשאול למה משנה התרגום ב"ובחרושת עץ", ואינו מתרגם "ובאומנות אעא" אלא "ובוגרות אעא", - האם יש ללמוד מזה ש"בחרושת" היא פעולה מסוימת (באבן ועפי"ז בעץ) ואינו לשון אומנות? - הנה ע"ז מבאר רש"י שלא כן כוונת אונקלוס שבאמת לומד גם שהוא מלשון אומנות, אלא שלאומנות עצמה נתן פירוש מיוחד לאמנות זו, ש"אונקלוס פירש ושנה בפירושו (שכיון שפירש תיבת "ובחרושת" גם שינה בפירושו, שנתן לכל אחד שמו המתאים לפי המקצוע) שאומן אבנים קרוי אומן וחרש עץ קרוי נגר".