בקובץ הערות וביאורים האחרון [תשפו] כתב הרב ג. א. כמה הערות קצרות לפירש"י על התורה, וז"ל שם:

יד, ב ד"ה ברע וכו', - צריך ביאור אמאי דוקא את החמשה מלכים דורש רש"י את שמותיהם לגנאי, ולא אצל הארבעה מלכים, עכ"ל.

ועיין בגור ארי', וז"ל: ...ואף על גב דארבע מלכים הראשונים זכר שמם ולא דרשינן מידי, מכל מקום כאן אצל חמשה המלכים לא כתב שם בלע, לומר לך שאלו המלכים אין התורה מדבר בשמם אם לא בשביל שום דרשה, ולכך לא כתיב שם מלך בלע כי היכי שתדרוש שאר המלכים, וקל להבין, עכ"ל.

וז"ל לבוש האורה: בכאן אומר אני שקשה לרש"י למה הזכיר שמותם של ה' המלכים האלו ולקמן גבי יציאתם למלחמה אמר סתם ויצא מלך סדום ומלך עמורה ומלך אדמה ומלך צבויים ומלך בלע וגו' ולא הזכיר שמותם כלל כמו שעשה ג"כ לקמן גבי הארבעה מלכים שהזכיר שמותם כמו בכאן אלא לדרשם לגנאי על רשעתם, עכ"ל בנוגע לענינינו.

עוד שאל שם בהערות קצרות, וז"ל:

טו, ה ד"ה ויוצא אותו החוצה: אברם אין לו בן, אברהם יש לו בן - צ"ע דישמעאל נולד בשעה שהי' שמו של אברהם אברם, עכ"ל.

עיין בשפתי חכמים שכתב, וז"ל: אע"ג שהי' לו ישמעאל בעוד שנקרא אברם, דבנך הבא מן הכותית אינו קרוי בנך (קידושין סח, ב) ואין ראוי לירש אותו, עכ"ל.

ואולי בזה יובן דיוק בפירש"י, שבנוגע לשרה כתב "שרי לא תלד אבל שרה תלד", משא"כ בנוגע לאברהם לא כתב אברם אינו מוליד אברהם מוליד אלא "אברם אין לו בן", דהיינו בן הראוי לירש אותו, וכנ"ל.

ויש להעיר שהלשון בב"ר (פרשה מד אות יב) הוא אברם אינו מוליד אברהם מוליד.

ואולי שינה רש"י לשונו מלשון הב"ר לתרץ השאלה הנ"ל.

ועיין במזרחי וז"ל: וכך אמרו בב"ר אברם אינו מוליד אברהם מוליד, ואינו ר"ל אברם אינו מוליד כלל שהרי הוליד את ישמעאל טרם שנקרא שמו אברהם, אלא הכי פירושו אברם אינו מוליד בן הראוי ליורשו אברהם מוליד בן הראוי ליורשו, עכ"ל בנוגע לענינינו.

עוד שאל שם בהערות קצרות, וז"ל:

כד, א [צריך להיות כה, א] ד"ה קטורה שנאה מעשיה כקטורת - והנה ראה לעיל כא, יד ד"ה ותלך ותתע מפרש רש"י דחזרה לגלולי בית אביה וא"כ איזה מעשיה נאה כקטורת, הלא היתה עובדת ע"ז, עכ"ל.

עיין בגור ארי', וז"ל: ...אף על גב דחזרה לגלולי בית אביה, אחר שראתה החסד שעשה עמה השם יתברך ששלח מלאך לה, והי' מעלה לה הבאר חזרה בתשובה.

ועיין גם בשפתי חכמים, ובבאר השדה.