תושב השכונה
בגליון האחרון [תשצא, (עמ' 75)] הבאתי שאלות הרב א. חיטריק בגליון [תשצ] על פירש"י בפרשת שמות (א, יט) ד"ה כי חיות הנה:
א) למה צריך רש"י להביא פסוק מיחזקאל, היה לו להביא פסוק מפרשת בלק (כג, כד) הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, ושם (כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו.
ב) יש עוד שבט שנמשל לחיה: גד כלביא שכן, ורש"י לא הביאו.
וכתבתי שם שהמהרש"א במסכת סוטה (יא, ב) מתרץ השאלה השני' בג' תירוצים.
ולפי תירוץ השני: "ועוד יש לומר שלא נאמר לביא אלא כלביא בכ"ף הדמיון משא"כ כל הנך דמייתי הם בלא כ"ף הדמיון כתיב",
מתורץ גם השאלה הראשונה ששאל בקובץ הנ"ל - שהרי בפרשת בלק כתיב "כלביא" ו"כארי" בכ"ף הדמיון, ולכן לא הביא רש"י ראיה משם.
לאחר שנדפס הקובץ ראיתי בתורה תמימה וז"ל:
וקצת צ"ע שלא הביא הפסוק מתורה (פ' בלק) הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא. אולם י"ל דידוע דהדמיון הבא בכ"ף בא להורות על דמיון קרוב אך הבא בלא כ"ף הוא דמיון מופלג ... ולכן מביא כאן הכתוב מה אמך לביא (בלא כ"ף) הדומה להכתובים שבפ' ויחי הבאים ג"כ בלא כ"ף - לחזק ולהפליג הדמיון, משא"כ הכתוב כלביא וכארי (בכ"ף) שהוא רק דמיון קרוב, ומדויק היטב גם כאן "כי חיות הנה" (ולא נאמר "כי כחיות"), עכ"ל.
והנה בקובץ הנ"ל שאלתי שלפי תירוץ הראשון של המהרש"א שם: "ונראה דלא מייתי הכא אלא קראי דגבי ברכת יעקב" אינו מובן, שהרי הגמרא שם מביא "יוסף בכור שור", שזה לא נאמר בברכת יעקב אלא בברכת משה.
ואולי אפשר לומר בדוחק עכ"פ, שאין הכי נמי שהלשון שור לא נזכר בברכת יעקב אצל ברכת יוסף,
אבל נזכר לשון שור בנוגע ליוסף אצל שמעון ולוי "...וברצונם עקרו שור".
ועיין שם בפירש"י: רצו לעקור את יוסף שנקרא שור שנאמר בכור שורו הדר לו, עכ"ל.
ואולי בזה יהי' מובן למה מובא שם בגמרא "(בכור) שור" ולא "שורו", כמו שכתוב בברכת משה.
Download PDF