בפרשת בהעלותך (י, ח): ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם.

וצריך להבין: מקרא העדה ומסע המחנות הי' רק כשהיו בני ישראל במדבר, דהיינו רק לאותו דור ולא לדורות אחרים. ואם כן מהו הפירוש הפשוט בכתוב "לחקת עולם לדרתיכם".

ואולי אפשר לומר בדוחק שזה נמשך על מה שכתוב אחר פסוק זה, בפסוק (ט): וכי תבאו מלחמה וגו'. וגם על מה שכתוב בפסוק (י): וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו'. ועכ"פ תמוה - דהוה לי לרש"י לפרש זה.

בפרשת שלח (טו, יד): וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ... כאשר תעשו כן יעשה. ושם, טו: הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר וגו'. ושם, טז: תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם ולגר הגר אתכם.

וצריך להבין: בג' פסוקים אלו שבאים בהמשך אחד כתוב שהגר יהי' כבני ישראל ד' פעמים, ואין רש"י מפרש כלום בנוגע לזה.

ועיין בפירש"י ד"ה מראשית עריסותיכם (שם, כא): למה נאמר וכו'. וכן על דרך זה מצינו כמה וכמה פעמים בפירש"י.

וכן צריך להבין, שנאמר ב' פעמים "לדרתיכם", בענין זה. וב' פעמים לשון חקה נאמר בפסוק אחד, בענין זה.