בפרש"י ד"ה 'ויקרא אל משה' (ויקרא א, א): "לשון חיבה". ובש"ך על התורה מבאר שלומדים זה מדיוק הלשון "ויקרא אל משה". דלא נאמר כאן "ויקרא למשה" שהיה נראה שלצורך קורא לו, אלא נאמר "ויקרא אל משה" - שמזה לומדים שאכן לא לצורך קרא לו אלא לחיבה.

ומרוב חיבתו מזכיר את שמו אע"פ שהוא לפניו, כי כשהוא מרחוק קורא אותו בשמו כדי להודיעו שהוא קוראהו, אבל כשהוא יושב לפניו אין צורך לקריאה אלא מרוב חיבתו כדי להזכיר שמו, דמשום ששמו חביב עליו קוראהו אע"פ שהוא לפניו, עיי"ש.

בד"ה 'על העולה' (ויקרא ג, ה) מפרש רש"י: "מלבד העולה, למדנו שתקדים עולת תמיד לכל קרבן על המערכה".

כ"ה בדפוסי רש"י הנפוצים, אמנם בדפוס 'ריג'ו' ליתא התיבות 'מלבד העולה', ובכמה דפוסים ליתא תיבות 'על המערכה'. וכן, במקום תיבת 'שתקדים' שבדפוסינו, הנה בדפוס ריג'ו הגירסא 'שהקדים'. ובכמה דפוסים הראשונים כמו 'אלקבץ' ו'אישר' הגירסא 'שקדם', ואין שם גם התיבות 'על המערכה'.

והנה הרא"ם על אתר פירש: "פירוש, עולת תמיד של שחר תקדים לכל קרבן. ולאו מעל העולה לחודיה קא דייק לה, דאי מיניה לחודיה שפירושו מלבד כמו שפירש בכמה מקומות - לא משתמע אם להקדים אם לאחר. אלא מדכתיב בתריה אשר על העצים אשר על האש הוא דקא דייק לה, דמשמע שכבר ערכו עולה על העצים אשר על האש", עיי"ש.

והיינו שקושיית הרא"ם (שלא מתיבות אלו נלמד זה), היא מהא דפרש"י תיבת 'על' דהיינו "מלבד", שלכן אי אפשר ש"מעל העולה לחודיה קא דייק ליה, דאי מיניה .. לא משתמע אם להקדים אם לאחר".

וכבר העיר בספר 'יוסף הלל' שקושיית הרא"ם הוא לפי הדפוסים הנפוצים, אבל לפי דפוס ריג'ו שאינו מפרש תי' 'על' שהוא "מלבד" (כנ"ל) הנה הפירוש בזה שיקטיר את השלמים "על העולה" - היינו שהקטיר העולה שם קודם, כפשוט.

וראה בארוכה בתורה שלמה כרך כה במילואים סי' ח שמאריך בזה.

ויש להעיר שבפירש"י הוצאות 'ברלינר' ו'שעוועל' לא העירו בהשינויים שיש בדפוס 'ריג'ו', וכן השינויים שיש בדפוסי 'אלקבץ' ו'אישר' (כנ"ל).