בקשר עם יום הבהיר י"ד כסלו - יום חתונתו של כ"ק אדמו"ר, וכלשונו הק' "דער טאג וואס האט פארבונדען מיר מיט אייך" - נ"ל דאפשר לבאר (עכ"פ) בדרך אפשר השייכות של יום זה עם ה"היום יום" של אותו יום.

ושם כותב וז"ל: "... למעלה מכולם חסיד. ויש בזה ג' מדרגות: א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו: כל אחד ואחד יכול להגיע לזה וכאו"א מחוייב להגיע לזה. ב) שכל עניניו הם אלוקות. ואף ש"לא רחוקה היא ממך גו'", מכל מקום אין זה שייך לכאו"א. ג) מ"ש ב"תיקוני זהר": "איזהו חסיד המתחסד עם קונו - עם קן דיליה", ופירש בספר של בינונים שזהו 'ליחדא קוב"ה ושכינתיה בתחתונים' ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד". עכ"ל היום יום.

ואולי יש לומר בדא"פ שהשלוש דרגות בחסיד מתאים להשלוש תקופות בחיי רבינו. החל מילדותו עד לתקופת חתונתו (בשנת תרפ"ט), שמשך זמן זה עסק בלימודו במשך כל הזמנים יומם ולילה ולא נתן להבילבולים לבלבל אותו - הגם שהיתה בלבולים שונים באותו תקופה, רדיפות וכו' ועד למסירות נפש לפועל (ראה עד"ז באריכות בס' "ימי מלך" פרק רביעי), ובכל אופן כלשון רבינו "שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו" ודרגא כזו "יכול כל אחד להגיע .. ומחוייב להגיע לזה".

תקופתו השני', לאחרי החתונה (לערך) עד שהגיע לארה"ב ישב בהתבודדות ורכש השכלות שונות ולימודים שונים ועסק בהם במקומות שצריכים בירור - מקור הקליפות, ברלין, פריז, וכו', שרק יחידי סגולה שייך לזה (וראה גם בתניא סוף פרק ח וז"ל: "וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל (=דווקא) שעסקו בהן" [משא"כ כו']), וכלשון רבינו "אין זה שייך לכאו"א".

תקופתו השלישית, שהתחיל תנופה חדשה בהגיעו לארה"ב וניהל כל המוסדות הק' ועלה לכס הנשיאות ע"מ לתקן את העולם ולהכין את "התחתון" להזמן של ימות המשיח - (כלשון רבינו) "שזהו ליחדא קוב"ה ושכינתי' בתחתונים". וזהו הקשר והשייכות של יום חתונת רבינו לקטע זה של ה"היום יום". (ואולי י"ל בספירות השלש דרגות: א) חכמה - שהיא נקודה בלבד - השייך לכאו"א (=היינו בשוה) ואין שינוי לאחד לגבי השני (בפרט זה). ב) בינה - התפשטות ורחבות הביאור, וזה לא שייך לכאו"א (עכ"פ) להיות אותו דרגא. ג) דעת - מלשון התקשרות כבר להמשיך ולקשר זאת במידות ועד למלכות - "ליחדא קודב"ה ושכינתי' בתחתונים". [כמבואר בארוכה בכ"ז בדרושי חסידות. ותן לחכם ויחכם עוד]).