תושב השכונה
בימים אלו י"ל הלקו"ת בכרך אחד, - ויש להוסיף עוד כמה הגהות להוצאה זו.
פ' ויקרא דף ה, ג, לסעיף ה בענין מדרש ומקרא: ראה הגהת הצ"צ לד"ה "לריח שמניך", נדפס לקמן בהוספות להערות וציונים לשה"ש ג, א.
ו, ד, "וארז"ל פ"ק דחולין...": ע"ש בפרש"י: "ערומים בדעת כאדם הראשון ונמשכים אחריך כבהמה דכאי רוח", וראה לקמן בחוקותי נ, ג.
פ' צו דף ט, ב, "ובמ"ש הרמ"ז שם ועוי"ל כו' דאע"ג כו' כי אין אופן כו'": וז"ל הרמ"ז שם: "ועוי"ל דמ"ש דלאו אורחיה וכו' אף בזמן הגלות קאמר, דאע"ג דיש זיווג לזו"ן בשבתות וימים טובים הלא אין אותו זיווג במקום דזו"ן אלא שמתעלים להיכלא דאו"א, כי אין אופן להעשיתו במקומו מפני שליטת החיצונים. והיינו דקאמר דלאו אורחיה, ר"ל בגלות, אלא בהיכליה הוא בהעלותו להיכל או"א, וזה לא נחשב זיווג שלו", עכ"ל הרמ"ז.
שם, "גד שוקא ימינא": ראה זח"ב קד, ב. וראה גם זח"ב כז, א "גד שוקא דשמאלא". וראה באוה"ת פ' ויחי כרך ב שפג, ב.
יא, ד, "בקושי התירו": ראה בלקו"ש כרך כא ע' 484, שהגאון הרוגוצ'ובי מציין לירושלמי שבת פט"ו ה"ו.
יב, א, "וע"ד שנזכר בזח"א ד"ג ע"א": "בההוא שעתא נחתת מן קדמוהי אות כ מעל כורסי יקרי כו' ואזדעזעו מאתן אלף עלמין כו', דלא אברו בך עלמא דהא בך כליה (ישעיה י) כלה ונתרצה אשתמע ... והנה הכ"ף הוא מבחי' כתר" - מובא ביהל אור ע' תקכג.
יב, ד, "וסד"ה שימני כחותם": לקו"ת שה"ש מה,ד.
טז, ב, "בד"ה 'ואכלתם אכול'": לעיל ז, א.
שם, "וסד"ה שימני כחותם": לקו"ת שה"ש נה, ד.
טז, ג, "כך נשמה דאצי' ... ברחם הנוקבא": מובא בבאה"ז להצ"צ כרך א ע' תקמט.