ב'אוצר מנהגי חב"ד' לחודש אדר שהופיע לאחרונה, עמ' רסה סק"כ הובאה רשימת 9 ההבדלים בין נוסח מגילת אדמו"ר מהר"ש לנוסח 'כתר ארם צובא', ובאופן כללי הרי בנוסח מגילת הרבי נכתב בכתיב חסר וב'כתר' זה בכתיב מלא. והיה אפשר לעשות גם רשימת שינויים של הפרשיות הפתוחות והסתומות.

והרי כל זה קשור לדעתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע שאין לשנות הנוסח המקובל של התנ"ך ע"פ נוסחת ה'כתר', שהרי הוא (במכתבו מימי הפורים תשכ"ד - 'אגרות קודש' שלו, חלק כג עמ' קכז-קכט) יוצא בתוקף רב נגד תוכנית הדפסת התנ"ך ע"פ "כת"י המכונה אלעפו קודקס (כתר תורה!) . . שהפנים לא יהי' הנוסח המקובל והמקודש שעליו נתחנכו כמה וכמה דורות של בני ובנות ישראל . . כי אם הנוסח של הקודקס האמור . . ישלימו את החסר [בקודקס] מכתבי יד אחרים שלדעת המוציאים לאור יש לסמוך עליהם . . ואף שהשנויים, כפי שהודיעוני, אינם בולטים כל כך ובעיקר הוא בנוגע חסר ויתיר, נקודות וטעמים וכיו"ב, הרי, כנ"ל, אין כאן השאלה בכמות השנויים וכיו"ב כי אם עצם הענין של הקמת מחיצה ופירוד לבבות..." ראה שם בארוכה.

[י"ל שהמכתב נכתב בצורת השקפה ולא בסגנון של הלכה, כדי שמקבל המכתב, הנשיא שז"ר ע"ה, יוכל להשפיע גם על אנשים לא דתיים מהאוניברסיטה העברית שימנעו הוצאת התנ"ך 'המתוקן'. ראה מה שביארתי בקובץ 'אור ישראל', מאנסי, ניו יארק, טבת תשנ"ח, גליון י' עמ' קמב ואילך. וב'הערות וביאורים' גליון תשלג עמ' 61-62.

וב'אור ישראל' שם הבאתי גם דעתו התמוהה של הר"ד יצחקי (ב'צפונות' גליון טו עמ' ק-קג), במאמרו: "פרשיות פתוחות וסתומות במגילת אסתר", בו הוא מעתיק פסק דינו המפורש של הרמ"א בשו"ע או"ח סי' תרצ"א ס"ב בנוגע למגילת אסתר: "ועושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה", אבל לפי דעתו של הרד"י "עצם יסוד הרמ"א . . איננו פסק הלכה מוחלטת" (ס"ו), ואדרבה עדיף "להדר" לכתוב לא כפי הרמ"א אלא כפי כת"י ה'כתר ארם צובא'. ולא נתקררה דעתו עד שיוצא ללמד זכות (!) על אלו שהתנהגו ומתנהגים כמו פסק הרמ"א. וכי באמת פסק הרמ"א וההנהגה בעקבותיו צריך ל'לימוד זכות' משלנו?]