ידוע פתגם אדמו"ר הצ"צ "טראכט גוט - וועט זיין גוט" . (נסמן ונתבאר בלקו"ש חל"ו ע' 4 ואילך) שמשמע מדבריו "שעצם המחשבה לטובה (הבטחון) תביא לתוצאות טובות (ובטוב הנראה והנגלה).

ויש להעיר שנקודה זו לכאו' נתבאר בש"ס במסכת כריתות (ו, א). הגמ' מביאה שם (ה, ב) כמה סימנים שעל ידם אפשר לדעת מה יהי' בעתיד. למשל אם יוציא שנתו - שידליק נר בין ר"ה ויוה"כ ויראה אם נשאר דלוק.

וממשיך שם בש"ס שלאו מילתא היא. היינו שבעצם אין בסימנים אלו שום סימן וראי'. ואפשר להיות שהסימן יראה לכאן ובפועל יהי' בעתיד בדיוק להפך. ואדרבא כדאי לא לעשות מבחנים כאלו. כי אם כן יסמוך על סימנים כאלו (שאין בהם שום ראי' כנ"ל) והסימן יראה על היפך ההצלחה ח"ו ויבוא לידי עצבות וצער - והצער יגרום לו את המזל הלא טוב.

וכלשון רש"י שם ד"ה 'ולא מילתא היא': "דלא לעביד איניש הכי דלמא הוי סימנא בישא (היינו שיקרה כך שהסימן יראה לכיוון היפך הטוב - מבלי שיהי' בזה ממשות וראי', ועי"ז) ומצער נפשי' ומיתרע מזלי'".

וראה שם ברגמ"ה (נדפס שם ז, ב): "ושמא כיוון דקפיד וחליש דעתו בחנם, דילמא ליתרע מזלי'".

היינו שהמחשבה והעדר הבטחון היא היא המביאה את התוצאות הלא טובות. ומרובה מדה טובה - שהבטחון בה' והמנוחת הנפש הבאה מזה (יחד עם האמונה שאפי' אם אינו כדאי וכו' מ"מ ייטיב לו הקב"ה- כמבואר בלקו"ש שם) היא היא מביאה לתוצאות טובות. וכלשון הפתגם: "טראכט גוט - וועט זיין גוט".