בגליונות האחרונים דנו בענין הסמכות של נוסח אגרות הקודש של רבינו מתוך ארכיון המזכירים, והאריכו הכותבים בתיאור דיוק רשימת הדברים של הרנ"מ ע"ה.

אך כמדומה מרוב דברים לא שמו לב לכך, שגם בהנחות של ההתוועדויות שנרשמו מתוך סלילי הקלטה, כך שאין ספק, שכך יצאו הדברים מפי רבינו, עדיין נחשבים הדברים "בלתי מוגה". וכל מי שהתעסק בדברים הללו בזמנם יודע היטב, שהרבי הסתייג מהדפסת דברים שאמר כצורתם ללא הגהה, ולכן נחשבו "בלתי מוגה" אף אם אין ספק שכך יצאו מפי רבינו. [ועד שפעם התבטא רבינו בביטוי של העדר שביעות רצון על הנחה ממאמר שנאמר בשבת, שהוא "העתק מילה במילה מהטייפ ממש"]. והדברים היו ידועים לכל, ורק לאחרונה נעשה סדר שמעתיקים לשונות רבינו מתוך סלילי הקלטה כלשונם, ומדייקים בהם כמו בשיחות שהוגהו.

כללו של דבר: כשהמקור היחיד לאיזה ענין הוא מהנחה בלתי מוגה, אף אם ברור שכך יצאו הדברים מפי רבינו, יש לעיין היטב האם אפשר לסמוך על כך לקבוע מנהג או פירוש המנוגד למקובל ולמפורש במקום אחר.