בספר הערכים החדש (כרך ח'), בערך "אחד - ביחס לועד", מאריך לבאר הקשר והחילוק, בין מילת "אחד" המורה על יחו"ע, למילת "ועד", המורה על יחו"ת. דהיינו, שמצד אחד מבאר הקשר ביניהם דשניהם מורים על ענין היחוד, ומצד שני מבאר החילוק ביניהם, ד"אחד" שייך ליחו"ע, ו"ועד" שייך ליחו"ת.

ויסד דבריו ע"פ מש"כ הזוהר, הובא בשער היחוד והאמונה פ"ז, ד"ועד" הוא "אחד" ב"חלופי אתוון", דהיינו, שע"פ ענין תמורות האותיות המובא בקבלה, מובן השייכות בין "ועד" ו"אחד", כמבואר בספר הערכים שם באריכות נפלא.

ויש להעיר על עוד ענין שאינו מבואר שם, והוא ע"פ המובא בדא"ח בכ"מ (עטרת ראש (שער ר"ה ע' ח), מאמרי אדה"ז תקס"ח (ח"א, ע' תקלו), שער היחוד (לאדה"א, סוף אות כב)), דהקשר בין "אחד" ל"ועד", ושייכותם לענין יחו"ע ויחו"ת, אינו רק בגלל הדמיון באותיותיהם כנ"ל, אלא דגם תוכנם מורה על הנ"ל, דהיינו, שהתוכן דמילת "אחד" מורה על ענין יחו"ע, בניגוד להתוכן דמילת "ועד" שמורה גם על היחוד, אבל רק על ענין יחו"ת. והביאור: "אחד" מורה על האחדות הפשוטה והבלי גבול שלמעלה מעולמות, והוא ענין יחו"ע, דאינו נרגש אלא הבלי גבול דאלקות. אבל "ועד", דענינו נצחיות הזמן, מצד אחד מורה על זמן והגבלת העולמות, אבל מצד שני הוא הבלי גבול של הזמן - נצחיות. וזהו ענין יחו"ת, שנרגש אלקות בתוך העולמות.

ונמצא דשניהם - אחד וועד - מורים על ענין יחוד אלקות בעולמות, אלא ש"אחד" מלמעלה - יחו"ע, ו"ועד" מלמטה - יחו"ת.