עיה"ק ירושלים ת"ו
לאחרונה דנו בכמה גליונות בגדר קרקפתא דלא מנח תפילין, דיש גורסים בגמ' "דלא מנח תפילין מעולם", ויש שאינם גורסים תיבת "לעולם" (וכפי דמשמע לכאורה בשו"ע אדמו"ר). ומשמע דלכו"ע פשיטא שע"י הנחת תפילין פעם אחת יוצא מגדר מי שלא הניח תפילין מעולם.
אך יש להעיר מהאמור בשו"ת מן השמים (מהדורת הרב מרגליות סי' נ), וז"ל: ועוד נסתפקנו על הא דאמרינן פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפלין, ופירשו לנו רבותינו דלא מנח תפלין מעולם, ושאלתי על זה, אם הדבר כאשר פירשו לנו שאם מניחים אותם פעם אחת בשנה לא נקראו פושעים, או אם הוא כאשר כתוב בספרים שנקרא פושע כל מי שיכול להניחם ואינו מניחם. עכ"ל.
הרי דפשיטא לי' שע"י הנחת תפילין פעם אחת בחיים אין יוצאים כלל מגדר קרקפתא דלא מנח תפילין, אלא לפחות פעם אחת בשנה, ואפילו אם נפרש בגמ' דקרקפתא דלא מנח תפילין היינו דלא מנח מעולם!
והדברים צריכים ביאור.