שליח כ"ק אדמו"ר – קליבלנד, אוהיו
בהערות וביאורים גליון תתפב בעמוד 150 בענין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, מביא מלקו"ש מ"ש החיד"א שנפש הגר היתה במתן תורה – ורוצה להביא מקור לזה.
ולהעיר בהנ"ל מ"ש בספר שרגא המאיר ח"ג סימן כו, דאיתא בזהר שלח דף קסח, רע"א: וכד מתגיירת גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועיילת תחות גדפהא דשכינתא וכו' ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת בי' ומההוא זימנא מקרי גר צדק.
ומשמע שאחר שנתגייר בא נשמת ישראל.
בקובץ רוצה להביא מקור מגמרא שבת קמו א: גרים מאי . . מזלייהו חזי – והרי מבואר בדא"ח דמזלייהו הוא שרש הנשמה.
הנה המהרש"א בשבועות (דל"ט) רוצה לומר דמזלייהו לאו נשמת הגר. וכותב שם דבישראל גם נשמותיהם היו שם – אבל לא בגרים.
וראה בספר עבודת עבודה (להגאון רש"ק ז"ל) עבודה זרה דף כב, ב על תוד"ה נכרים שקו"ט בנוגע "מזלייהו הוו" בשייכות לגרים, ולבסוף דייק כן לומר דנשמת הגרים היו שם (ולא מביא את המהרש"א), וכן יש לפרש "מזלייהו הוו" – דכן קאי על נשמותיהם.
בגליוני הש"ס פסחים ד"ז על תוד"ה על – ג"כ כדברי החיד"א (במדבר קדמות הנ"ל) שנשמת הגרים היו במתן תורה.