בגליון תשצב (לש"פ תשא) ע' 85 חיפשו מ"מ למש"כ כ"ק אדמו"ר בשם ספרי מוסר שהאבן הבוחן לבדוק אם הדבר טוב, הוא אם יש לו הנאה אח"כ. ומצאתי זה בס' שבט מוסר פכ"ה וז"ל באמצע הפרק: "גם כלל אני מוסר לאיש אשר אין לו מדריך ומתבייש לשאול לחכם או שיושב במקום שאין לו לשאול, דע שכל מעשה שאתה עושה ואפי' שהי' בו הפסד ממון נכנס שמחה בלבך ובכל עת וזמן שאתה זוכר אתה משמח דע שאותו מעשה לרצון אלקים הוא והחזק בו אל תרף", עיי"ש עוד.

ומענין לענין - כ"ק אדמו"ר הביא כמ"פ (ראה שיחת ש"פ נח תשמ"ז ועוד) בשם מגידים עה"פ "קרבו רודפי זמה ומתורתך רחקו", שאצל רודפי זמה יש מצב דאחדות - "קרבו" -; אך "ומתורתך", ר"ל אשר אצל היראים כו' יש מצב ד"רחקו" - שאין אחדות ביניהם.

- ואולי ימצא א' הקוראים את מקורו ויפרסם זה לתועלת הרבים.