ראיתי מקשים על המבואר בירושלמי עה"פ "אמיץ כח איש לא נעדר" – דצבא השמים קיימים באיש ואינם נפסדים בכלל וצבא הארץ קיימים במין, שהגם שהפרטים נפסדים אבל קיום המין אינו נפסד, וכמבואר בכ"מ. והקשה מהידוע לכאו' שישנם מינים של בע"ח וכיו"ב שהיו בעבר ונכחדו לגמרי, ותי' לו הר"מ שי' מרקוביץ שאפשר לפרש שהכוונה היא שלא נתבטל מין החי בכלל או מין הצומח בכלל, אבל מינים פרטיים ממין החי יכולים להפסד.

וראיתי במאמר ד"ה אלה מסעי תרמ"ח, שכ"ק אדמו"ר נ"ע כותב במפורש לא כן, שאפי' מין א' פרטי ממין הנבראים אנו רואים שלא יקרה לעולם שיופסד, ע"ש.

ולא באתי אלא להעיר.