ישיבה שע"י הציון הק'
בהתוועדות כ"ף מרחשון ה'תשד"מ עורר כ"ק אדמו"ר ע"ד הזהירות מלהראות לתינוק צורות טמאות (נדפס בהוספות ללקו"ש חכ"ה ע' 309) ובין היתר אמר:
"...כאשר הילד מתבגר ומתחיל ללמוד צורת האותיות, שאז מראים לו ציורים מסויימים כדי להקל בתפיסת צורת האותיות יש להשתדל שבעלי החיים שבציורים אלו יהיו אך בעלי חיים טהורים. ולדוגמא: כאשר מציירים לילדים אות אל"ף בדוגמת אדם הנושא שני דליי מים (א' מלמעלה וא' מלטה) וכדי להמחיש יותר את הציור מציירים נהר עם דגים, ועל שפת הנהר חתול וכיו"ב, ישתדל, "לזרוק" את ה"חתול..." ולצייר במקומו בהמה או חי' טהורה, וכיו"ב בשאר ציורים".
לאחר ההתוועדות, כתב א' לכ"ק אדמו"ר אשר מתקשה הוא להבין איך למעשה "מציירים לילדים אות אל"ף בדוגמת לאדם הנושא שני דליי מים (א' מלמעלה וא' מלמטה) וע"ז צייר לו כ"ק אדמו"ר כשממנו משתקף גם צורת האל"ף שמציירים לילדים בכדי להקל עליהם בתפיסת צורת האות. נדפס בחוברת צדיק למלך ח"ד ע' 178.
ויש להעיר מהמובא בס' מאור עינים (ע' רפה הוצאת א"י) בליקוטים עה"פ טוב לי וגו" למשל, אם אמר לו, אמור א', והתינוק התחיל איני יודע מה הוא ואיזה הוא א', צריך המלמדו ליתן לו סימן לומר לו הא' הוא כמו האסל שנושאים בו מים דלי למעלה ודלי למטה...".
ובספר נטעי גבריאל על תגלחת הילדים ע' שנ"ו כותב "שמא רמז הוא נמי לדרשה זו שאלף בינה, לומר שצריך האדם להתמיד בתורה, להעמיק בה וחוזר ומעמיק בה דומה לאדם שכבר שאב כד מים מן הנהר והעמידו על גב שכמו ושוחה לשאוב כד שני".
Download PDF