ב'תורת מנחם – התוועדויות' (טו) תשט"ז ח"א עמ' 152, מביא הרבי שישנם כאלה [שלא מאנ"ש, עיי"ש] שאצלם משתמשים בלשון "אותנו עזב לאנחות", ושולל זאת לגמרי על-דרך החסידות בקשר להסתלקות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, עיי"ש.

וצריך לציין את המקור לביטוי זה, שהוא הפיוט העתיק (ע"פ א"ב, פיוט מסוג "רהוטה", שזמנו כנראה עוד מתקופת התלמוד, ראה 'עיון תפלה' בסידור אוצר התפילות, סליחות לחמישי, ח"ב עמ' 104) "אנשי אמנה אבדו", הנאמר ע"י הספרדים בתחנון בימי שני וחמישי, ובסידורי האשכנזים, כולל סידור תהלת ה', מופיע בנוסח "סליחות לחמישי" (דתעניות בה"ב): "סעו המה למנוחות, עזבו אותנו לאנחות".

הרי שלכאורה יש לזה מקום כלשהו בעבודת ה' גם על דרך החסידות, אך לא בקשר להסתלקות רבותינו נשיאינו.

בהיום יום (יד תמוז) "ז"ל הצ"צ באחד מדרושיו: רבינו ז"ל באמרותיו לבניו יום ג' פרשת בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלין אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא... ותירוצם אינו אמת... ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר בע"ח שהתשעה גלגלים מקבלים מבחינת עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה".

ראשית כל יש להעיר, דאין הקושיא (לכאורה) דווקא על האנשים הדרים באמעריקא, כיון שהאנשים הדרים באמעריקא שחושבים שהם 'למעלה', ישאלו אותו קושיא על האנשים הדרים באירופא מדוע אין אנשים האלה שנמצאים כנגדינו מלמטה נופלים.

אלא שבאמת אה"נ אלא הטעם שמקשים דווקא על האנשים באמעריקא הוא מכיון שחלק כדור זה נתגלה ריבוי שנים לאחרי זה, לכן שואלים עליהם הקושיא למה אינם נופלים1.

[ועד"ז צ"ל ג"כ בנוגע למה שאמעריקא מכונה 'חצי כדור התחתון', דלכאורה מדוע זה 'תחתון' והרי האנשים הגרים באמעריקא מרגישים שהם ה'עליון' וקוראים לאירופא 'חצי כדור התחתון'.

אלא לכאורה הביאור כנ"ל, כיון שבמשך שנים רבות ידעו רק מחצי כדור, לכן כאשר נתגלה 'מלמטה' (כפי ראות עיניהם) חצי כדור, קראו זאת בשם חצי כדור התחתון כיון שכ"ה ביחס לחצי כדור השני ששם נמצאו כל יושבי העולם, אבל אין הכוונה שבאמת זהו 'תחתון'].

והנה תירוץ התוכנים (על הקושיא למה אין האנשים כנגדינו נופלים) מבואר במאמרי אדה"ז (תקס"ב ע' תעה וע' תעז) ותוכן התירוץ הוא שכיון שיש בארץ 'כח המשיכה' והארץ מושך מכל צד לכן אין האנשים נופלים.

והנה, יש כמה שרצו לומר דמהא שאדה"ז שולל תירוץ התוכנים מובן שדעת תורת החסידות היא שאין מושג כזה של 'כח המשיכה' הידוע2.

ולענ"ד נראה, דאע"פ שאפשר ללמוד כך כוונת מאמר הנ"ל, מ"מ נראה שאין זה מוכרח ללמוד כך כיון שאפשר ללמוד הכוונה באו"א וכדלקמן, ולכן כל זמן שלא מצאנו למדים כן ממקום אחר, נראה שאין להכריח על סמך מאמר זה גרידא שאין מושג של 'כח המשיכה', וכדלקמן.

ובהקדים, דלכאורה צ"ב מדוע 'תירוצם אינו אמת' דלכאורה הרי זה מיישב שפיר את הקושיא, דהרי כל המושג של 'מעלה' ו'מטה' נגזרים ונובעים מחמת כח המשיכה, דמכיון ש'נמשכים' לכיוון אחד הרי זה נחשב אצלם ל'מטה', והצד הנגדי ייחשב בדרך ממילא ל'מעלה'. ואשר לכן אם כדור הארץ מושך לכל צד הרי מובן שבאמת לכל צד יש הרגשה שהוא נמשך 'למטה' וממילא אלו העומדים בצד הנגדי נראים כעומדים הפוכים3.

[ואם הכוונה ש'תירוצם אינו אמת' שאין בכלל 'כח המשיכה', הו"ל לכאורה לבאר מדוע זה כך, ומהי ההוכחה לכך].

ואשר לכן נראה לומר שבאמת אין הכוונה כאן במאמר לשלול מושג הכללי של 'כח המשיכה', אלא הכוונה היא, שעל קושיא זו (מדוע אין האנשים כנגדינו נופלים) אין זה 'התירוץ האמיתי'4, וי"ל הכוונה שאע"פ שע"פ תירוץ התוכנים מתורץ הקושיא, מ"מ אין זה 'התירוץ האמיתי', דהתירוץ האמיתי הוא יתירה מזו.

והביאור, כיון שעפ"י תירוץ התוכנים נמצא שבאמת יש מושג של 'מעלה' ויש מושג של 'מטה', ואלה של'מטה' באמת צריכים ליפול, אלא כיון שהארץ מושך מכל צד נמצא שכל אחד נמצא 'למעלה' ולכן אינם נופלים.

משא"כ 'התירוץ האמיתי' הוא יתירה מזו, ש'קושיא מעיקרא ליתא' דכיון שהעולם נברא מבחי' 'עיגולים' שהעגול אין בו מעלה ומטה, לכן מובן שאין כאן כלל מושג של מעלה ומטה וא"כ אין כאן קושיא 'מדוע אינם נופלים' כיון שאין מעלה ואין מטה.

ולפ"ז מובן דזהו התירוץ האמיתי, דאילו לפי תירוץ התוכנים הרי הקושיא היא קושיא אלא התירוץ הוא שכ"א נמצא למעלה, אבל באמת א"צ להגיע כלל לתירוצם דהתירוץ האמיתי הוא שמלכתחילה אין קושיא שהאנשים מלמטה יפלו כיון שאין כאן כלל מעלה ואין כאן כלל מטה. ודוק.

כך י"ל בדא"פ כוונת המאמר5, וא"כ מובן שאין להוכיח מכאן שדעת החסידות הוא שאין כח המשיכה (אף שמובן שגם אין להוכיח להיפך, דאולי הכוונה באמת לשלול המושג של כח המשיכה) ודוק.

ומצאתי שהרבי מביא בפשטות את כח המשיכה כעובדה פשוטה, והוא בשיחת ש"פ תשא תשמ"ט הערה 35. עיי"ש. וכן ב'התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 289 מביא את כח המשיכה בפשטות כאחד מחוקי הטבע, עי"ש. וראה גם באג"ק ח"ב ע' קלז, שמביא דוגמא בפשטות מ'כח המושך', ולכאורה פשוט שאם אדה"ז אומר שאין מושג כזה לא היה רבינו מביא דוגמא מזה6.

וכאן המקום להעיר בכלל בתירוץ אדה"ז "שמקבלים מבחי' עיגולים ובהעיגול אין בו מעלה ומטה", דאין כוונת התירוץ שכיון שהעולם הוא 'עגול' ולא 'מרובע', לכן ב'עגול' אין בו מעלה ומטה. דז"א דהרי גם בקושיא ידענו שהעולם הוא עגול "ועגולה כתפוח" "שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותן ב"א הדרים כנגדינו מלמטה"7 "וזה א"א בכדורית התפוח וכדומה שיש בו מעלה ומטה"8, ואעפ"כ הקשו למה אינם נופלים כי מובן בפשטות שגם בעיגול יש מעלה ומטה9 וכמובן מהלשון 'חצי כדור העליון' ו'חצי כדור התחתון'.

אלא הכוונה היא10 ברוחניות הענינים ש'עיגול' רומז על דרגא שאין ראש וסוף ואין בו קצוות והתחלקות, ולכן גם בעולם הגשמי כיון ששרשו מבחי' זאת של 'עיגולים' הרי מאיר ומתגלה בו גם בחי' זו ולכן אין בו חילוקי דרגות וקצוות ואין בו מושגים של מעלה ומטה, ומובן הקושיא שאין האנשים צריכים ליפול, ודוק.

[שם במאמר מוסיף, שכ"ז הוא בנוגע ל'עיגול הכדור' ששרשו מבחי' עיגולים, אבל 'גוף הכדור' שרשו מבחי' יושר ובזה שייך מעומ"ט, ולכן מובן מה שאומרים שמ"ת לא היה בחצי כדור התחתון, הגם שלכאורה הרי אין כלל מעומ"ט, אלא שמבחי' יושר שייך מעומ"ט, עיי"ש].