בסיפור הידוע על ר' חיים פרוש, המופיע באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ח"ג עמ' רנ (-בלה"ק, ב'ספר התולדות - ר' ישראל בעש"ט', הוצאת קה"ת, כפר חב"ד תשמ"ו, ח"ב עמ' 507), האמור שם בשקו"ט בקשר לזמן תפילה:

"שמונה עשרה של מנחה - מ[זמן] מסויים אחר חצות היום עד לפני השקיעה" - יש פוסקים כך, אם כי הרבה דעות בראשונים שניתן להתפלל גם אחרי השקיעה עד צאת-הכוכבים, וראה בזה במשנ"ב סי' רלג ס"ק יד ובשער הציון שם, שו"ת יביע אומר ח"ז חאו"ח סי' לד וש"נ. בס' המאמרים קונטרסים ח"א ס"ע 407 הלשון "קודם שקיעת השמש", אבל ניתן לפרש שהכוונה לפני סיום השקיעה. וראה לקוטי דיבורים ח"א עמ' 79. קובץ היכל מנחם ח"ג עמ' רלה. וב'סדר הכנסת שבת' כתב אדה"ז "אבל לעניין תפילת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות בידי המקילין". וראה 'התקשרות' גיליון רעח עמ' 18.

"ושמונה-עשרה של מעריב - מתחילת הערב עד חצות הלילה" - לכאורה, דין "עד חצות" נאמר רק בק"ש של ערבית, ולא בשמו"ע?