לאחרונה נתפרסמו - ע"י ידידי הרב ב. א. - כמה דפים מתוך סידור אדמו"ר הזקן דפוס סלאויטא תקצ"ו, וחן חן לו על פעלו הטוב. בטח בזמן קרוב יזכנו הרב הנ"ל עם הערות והשוואות וכו', ובמיוחד בבירור סוגיית הגהות הסידור של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע, שנכתבו במקורן על אותו הסידור.

בינתיים רציתי להעיר על דף השער של הסידור - בו מופיע התואר 'סדר תפלה מכל השנה', וכן הוא בסידור דפוס טשערנאוויץ תרי"ג (צילום בס' הסידור' עמ' רמה), שכידוע שנעתק באמונה מסידור סלאוויטא הנ"ל. [וכן הוא התואר של סידורי האריז"ל של ר' אשר (לבוב תקמ"ח) ושל ר' שמשון מראשקוב (קארעץ תקנ"ד)]. ברם, בתחתית השער שבסידור זה (שלא כבסידור טשערנאוויץ) מופיע התואר ברוסית, ושם הוא מכונה 'סדר תפלות מכל השנה'.

כמדומה שאין זו שגגת המעתיק לרוסית, אלא אדרבה, תואר זה נשרד מהוצאות הראשונות של סידור רבינו - שלע"ע אין בידינו אף העתק אחד משלש הוצאות הראשונות שנדפסו בחיי רבינו. ולהבהיר שהסידור עם דא"ח נדפס לראשונה (קאפוסט תקע"ו) עם התואר 'סדר תפלות מכל השנה', ובדפוס זיטאמיר תרכ"ג שינו לתארו בשם 'סדר התפלה' [וכן הוא מתואר בלוח היום יום (יא כסלו). וכן הוא התואר של הדפוס הראשון של סידור האריז"ל - זאלקווי תקמ"א]. ורק בהוצאת קה"ת תשכ"ה הוחזרה עטרה ליושנה, לתואר 'סדר תפלות מכל השנה'. וראה לקו"ש חכ"ב עמ' 115; שיחות קודש תש"מ פר' ויק"פ סט"ז; 'הסידור' עמ' קעה הע' 32.

ולהעיר שסדר התפלה שברמב"ם בסוף ספר אהבה, הנה בדפוס הנפוץ הוא מתואר "סדר תפלות כל השנה". ברם בדפוסים אחדים ראיתי התואר 'סדר התפלה', וברמב"ם הוצאת קאפח אינו ברור האם תואר זה הוא מלשון הרמב"ם בעצמו.

בשיחת מוצש"ק פר' משפטים תשל"ט ('אשכילה בדרך תמים' עמ' 149): "יש לך כסף "מיותר" - תן זאת לצדקה לזכות הרך הנימול או להכנסת כלה [במקום לנסוע, דוקא מעבר לים, להשתתף בברית, חתונה או תנאים של קרובו, בן דוד או חבר כיתה]".

ועד"ז במענה מכ' טבת תשכ"א (כפר חב"ד גליון 1186 עמ' 29) בנוגע לבזבוז כסף בחתונות:

"והאומנם מחוייב הנני להיות חלק מהצרמוניה ושתונצח אח"כ באלבום בשביל המזכרות בכלל ושמחירו סכום המספיק להחזקת כתה גדולה בישיבה במרוקו במשך שישה חודשים ויותר" [וראה גם 'התוועדויות תשמ"ב כרך ב' עמ' 1083 (ובכמה מכתבים ב'שערי צדקה')].

ולהעיר עד"ז משו"ת שואל ומשיב מהדורא חמישאה סימן לט:" על מה שנהגו לשרוף בגדים עליו בל"ג בעומר והם עוברים בל תשחית . . וחושבין ההמון שמצוה הם עושים . . ואני ערב להם שאם היו לוקחים אותו ממון והיו מפרנסים עניי א"י בזה שיותר היה ניחא לרשב"י והנאה לו והנאה לעולם".

(ואמנם מן המשיבים על טענה זו (הובא בשד"ח - נעתק ב'המועדים בהלכה' (לרש"י זוין עמ' שג) שאכן מי ש"ירצה להעלות על המוקד בגד יקר הממונים מודיעים כי לא נכון לשרפו במדורה ומקדישו ומוכרים אותו ומחלקים ממונו לעניים לכבוד צדיק".)