ברוקלין, נ.י.
ביחזקאל מ, ט, רש"י ד"ה ואיליו – כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים ומזוזות וכן ת"י (ישעיה ו, ד) וינועו אמות הסיפי' אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון: ושם ד"ה ואיליו שתים אמות – עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י' אמות לתוך העזרה לפנים מן השער:
ובלבושי שרד על אתר כותב "מה שכתב רש"י כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין רצונו לומר שלא היו מרובעין אלא משופין בעיגול קצת אבל לא היו עגולין ממש דהרי רחבם דהיינו משך בליטתם למערב לא היה רק שתי אמות וארכם מצפון לדרום היה קנה אחד".
וממשיך "ומה שכתב עוד כי האילים היו במקום ספים משמע שלא היה שם סף כלל רק האיל העגול היה במקום סף וא"כ מש"כ בפסוק ז' וסף השער הכוונה על האיל העגול ההוא והמדידה היתה באמצע העיגול במקום היותר רחב".
ולא זכיתי להבין דברי רש"י איך יכול איל עגול לשמש כמזוזת דלת ובפרט דלתות גבוהים כאלו. ואפילו לדברי הלבו"ש שהאילים היו בצורת ביצה, הנה אם ראשם הצפוני והדרומי היו חדים ברור שאינם יכולים לשמש כמזוזה. ואם לא היו חדים הרי לא היו עגולים כ"כ ולכאורה אין זה כאלה וכאלון.
והנה מפשטות לשון הכתוב משמע שהאילים הם דבר נוסף על האולם ולפ"ז אולי אפשר לומר שהדלתות היו בסוף (שמונה אמות של) האולם, ומה שכתב רש"י במקום סיפים ומזוזות מראה מקום הוא שהאילים עמדו ליד המזוזות. ולפ"ז נוכל לפרש דברי רש"י עובי עיגולן כפשוטו.