אחרי שמבאר כ"ק אדמו"ר בארוכה שהפרק הסמוך לכף היד הוא התחתון (בסוד עליות הידים אל הראש כשמגביהין אותם) ממשיך (ע' 7-8) וזלה"ק: "וזאת למודעי שיש עוד נפקותא לדינא במקום המעומ"ט ביד, והוא להמניחים ב' זוגות תפלין בב"א, שצ"ל דר"ת למע' מדרש"י, וגם בתש"י ~ עיין ט"ז ובאה"ט . . ובשו"ע אדה"ז ס"ד [עי' בזה בס' אות חיים . . דשל ר"ת לצד הכתף!].

ובהערות המו"ל בשוה"ג, פירשו כוונת כ"ק אדמו"ר שבציונו לבאר היטב ולשו"ע אדה"ז רצונו לומר שבבאר היטב המטה הוא לצד הכתף ובשו"ע אדה"ז המטה הוא לצד היד. וזאת שכ"ק אדמו"ר רשם סימן קריאה (!) אחרי דברי האות חיים דשל ר"ת לצד הכתף, מפרשים בשוה"ג שכוונתו להורות על הפלא שבדבר ~ שלענין הנחת תפילין דר"ת למעלה נקרא צד הכתף מעלה, אע"פ שלענין ג' הכריכות יקרא צד הכתף מטה.

ולדידי פירוש זה דחוק מאד, כי:

א) מהי הנפקותא לדינא, והלא גם להבאה"ט וגם לאדה"ז מניח דרש"י לצד הכתף ודר"ת לצד היד.

ב) לפי ביאור זה בהסימן קריאה, הי' יותר מקום להדגשה כזו בהציון לשו"ע אדה"ז! [וביותר שגם בסי' כ"ז ס"א קורא אדה"ז לכתף מעלה ולקיבורת מטה!].

ולענ"ד פירוש הדברים כן הוא: לאחרי שכ"ק אדמו"ר ביאר בארוכה שבנוגע לתפילין של יד שכללות צד הכתף נק' תחתון וצד הצפרנים נק' עליון, ממשיך שיש עוד נפקותא לדינא במקום המעומ"ט ביד (היינו מה נק' מעלה ומה נק' מטה), כי בט"ז כ' שהמניחים ב' זוגות תפילין בב"א צ"ל דר"ת למעלה ודרש"י למטה גם בשל ראש וגם בשל יד. והט"ז סתם ולא פירש מהו מעלה ומהו מטה, בנוגע לתפלין של יד. ולפי מה שביאר כ"ק אדמו"ר לפנ"ז מובן שמניחים דרש"י לצד הכתף (שהוא למטה) ודר"ת לצד היד (שהוא למעלה), ומציין לבאה"ט ולשו"ע אדה"ז כי כן הוא הדין גם להבאה"ט וגם לאדה"ז.

וזוהי הנפקותא לדינא. אלא שכ"ק אדמו"ר מוסיף בחצאי ריבוע (לשלימות הענין, אבל כענין נוסף וצדדי) שבס' אות חיים כתב דשל ר"ת לצד הכתף (!), ומדגיש זאת בהסימן קריאה מפני החידוש שבדבר, כמובן בפשטות (כי לא למד כהבאה"ט ואדה"ז, סידור האריז"ל ושער הכוונות).