בגליון תשצא (ע' 16) העיר הרה"ח ברוך אבערלאנדער שי' בפרק א' דתניא ב"הגהות והערות קצרות לסש"ב" ע' כז, אם צ"ל בהערת כ"ק אדמו"ר: "בפרש"י", או "במפרשי" תהלים,

הנה ב"ליקוט פי' ומ"מ" לפרק א' ע' לד, שיצא בשנת תשל"ג, העתקתי מצילום גוכי"ק: "בפרש"י". ההסבר לכך אינני יודע, ואשתדל לברר [הצילום לא נמצא אצלי].

בגליון תשצא (עמ' 15) כתב הרה"ח נחום גרינוואלד שי' בענין מש"כ בתניא פרק א "והרגו בתענית" - שציינתי ב"ליקוט פי' ומ"מ" ע' נו ל"מגן אבות" להרשב"ץ, שקיים גירסת רבינו הזקן. והעיר ע"ז: "אך תמוה לומר שרבינו 'הושפע' דוקא מגירסא שבספר כה נדיר כה"מגן אבות" - ספר לא נפוץ ביותר, אולם ברור לי שרבינו 'הושפע' מספר "בעלי נפש" להראב"ד וכו'...", עכ"ל הרב נ.ג..

לברר דבר זה יש להקדים תחילה:

מצינו בכתבי יד קודש שרבותינו הנשיאים כתבו בעצמם - [וכן בההנחות הנמצאים בביכלאך שכתבו בעצמם המניחים המדייקים, כמו אצל רבינו הזקן שהי' כ"ק אדמו"ר האמצעי, מהרי"ל ור' פינחס רייזעס] - גירסאות אחרות בגמרא ומדרשים וכו' מכמו שהם בדפוסים שלנו. [אמנם אצל המעתיקים האחרים שהעתיקו ובפרט "לומדים", שאם ראו גירסא אחרת חשבו שזהו פליטת הפה או הקולמוס - ושינו וכתבו כמו שהיה שגור אצלם, ורואים זה במוחש כמ"פ, א"כ אין לדייק מהם כלום].

ולדוגמא:

בפרק א דתניא ישנם כמה גירסאות בגמרא שאינם נמצאים בדפוסים שלנו, וכמו תי' הראשונה "תניא" - שלא נמצאת בגמרא שלנו, וכן עוד כמה גירסאות בפרק זה. דעד"ז ישנם כמה וכמה גירסאות בגמרא ומדרשים וכו' בתניא, תו"א, לקו"ת ובספרים שנדפסו מגוכתי"ק של רבינו נשיאינו - ששונות מכמו שהם בדפוסים שלנו.

- מהו ההסבר לזה?

אפשר לפרש זה בב' אופנים: הא', שהדפוסים שנמצאים בזמננו רובם ככולם הם צילומים מהדפוסים הידועים כגון "ווילנא" "ווארשא" וכדומה, דכשבאו להדפיס איזה ספר התיעצו עם גדולי הדור איזה דפוס או נוסח להדפיס, ולדוגמא - על ש"ס ווילנא היה המכריע המ"ץ ר' שלמה מווילנא, שהיה גאון עצום, ובכל מקום שהיה שינוים או ספק היה הוא המכריע, דלכן בהש"סין דווילנא ישנם שינויים בכמה מקומות מהש"ס דסלאוויטא וכו'; ובשעה שהדפיסו בווילנא "משניות" או "עין יעקב" - הגיהו לפי נוסח הגמרא שלהם.

אבל בזמן רבינו הזקן הנה בה"משניות", "עין יעקב" ו"גמרא" - היו שינויים רבים בין אחד להשני אפילו באותו דפוס, וכן בין דפוס לדפוס. [ולכן כדאי היה לברר איזה דפוס ש"ס, עין יעקב ומשניות היה לרבינו הזקן].

[ואמנם, במשך הזמן מאת שנדפס ה"ליקוט פי'" לתניא, מצאתי הרבה גירסאות מתניא - ב"עין יעקב" ישנים שנדפסו בתחלת שנת ת"ק בערך, שהיו נמצאים בזמן אדה"ז ברוסיא].

האופן הב' של שינויי הגירסאות מראים הגאונות והדייקנות של רבותינו: שכמה פעמים בדרך אגב בהמאמר מבררים גירסא בגמרא או במדרש. ובפרט רבינו הזקן בתניא שכל תיבה ואות חשב במחשבתו הק' איך לכתוב התיבה (אפילו אם לכתוב עם ו' או בלא ו', וכידוע הסיפור).

[מאמר המוסגר: זכורני שבשבת פ' שלח תשכ"ב בסיום על מס' שבת הקשה כ"ק אדמו"ר בלשון השו"ע מרבינו הזקן, דלמה שינה מלשון הגמרא וכו', וכ"ק רבינו דייק מכך שמוכרח לפרש כן בגמרא. [השיחה נדפס בלקו"ש כרך יד ע' 12 ואילך, אבל לא נעתקה שם כל השיחה],

וכתבתי אז לכ"ק אדמו"ר שמצאתי כגירסת אדה"ז בדקדוקי סופרים שכ"ה גירסת כת"י אקספרד [אבל לא בדפוסים], ומיד ענה: "ת"ח לא יאונה לצדיק כל און"].

ואחר הקדמה זו אשוב למ"ש הרב נ.ג. שי' בענין "הרגו בתענית"; הנה ציינתי להרשב"ץ משום שהוא גורס כן ב"ירושלמי" ולא שהוא כותב הענין. ובודאי צודק הנ"ל שהענין נמצא בספר "בעלי נפש" להראב"ד ובעוד ספרים, אבל הגירסא ב"ירושלמי" מצאתי רק בהרשב"ץ.

לאידך, מה שכתב שספר הנ"ל "כה נדיר - ספר לא נפוץ ביותר", הנני שואל: לא נפוץ היום או לא נפוץ בזמן אדה"ז? ומלבד זאת, הרשב"ץ היה פוסק ידוע, ובודאי ש"הפוסק" בנגלה ובקבלה כרבינו הזקן ראה הספרים שלו. ויתירה מזו, דברשימת הספרים שלקחו מבית אדה"ז בשעת המאסר - נזכר ספר תשב"ץ, וא"כ יתכן שגם ה"מגן אבות" היה אצלו.